ברכה סרי

ברכה סרי (13.7.1940, 25.4.2013) הייתה משוררת וסופרת ישראלית. זכתה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (תש"ע).

ברכה סרי נולדה בצנעא שבתימן למשפחה דתית, אחת משבעה ילדים. אביה, משה (מוסא), היה בעל חנות ותלמידו של הרב יחיא קאפח, מנהיג הזרם הדרדעי (זרם דתי בחברה התימנית). משפחת אמה כבר חיה בארץ; הם עלו לישראל ב-1932. סרי עלתה לישראל בגיל עשר והתיישבה בשכונת התימנים ליד קריית אתא. למדה בסמינר למורות. ב-1963 החלה ללמוד באוניברסיטה העברית וקיבלה תואר ראשון ושני בלשון ובבלשנות.

נישאה לאמריקאי בשם פתחיה מנקס, ילדה בן ובת והתגרשה אחרי שלוש שנים. בין 1989 ל-1997 חיה בברקלי, קליפורניה.

כתיבתה מתמקדת בנושאים של יהדות, מזרחיות (זהות ממוצא מזרחי), פמיניזם וזווית שמאל פוליטי. תחילת דרכה הספרותית הייתה הסיפור "קריעה" (1980), שהתפרסם בשם העט "פועה מרי-דור". הסיפור עובד למחזה ב-1987 וזכה לשבחים, אבל גם עורר מחלוקת והרחיק ממנה חלק מהקהילה התימנית והמזרחית.

היא פרסמה את הספר "שבעים שירי שוטטות", שבו שילבה מסורות תימניות עם סגנון פואטי חדשני (בדומה ל"דור הביט"). כתיבתה מגלה תביעה להגדרה עצמית נשית ולביקורת חברתית, ובספרה "פרה אדומה" היא בוחנת קשרים בין פטריארכיה (שלטון של גברים) לבין דפוסים בתוך השמאל הפוליטי.

סרי הקימה הוצאת ספרים משלה, "האור הגנוז", אחרי שדחתה על ידי הוצאות שירה מרכזיות. עיצוב ספריה נחשב חדשני והפך לחלק מהאמירה הספרותית שלה. שירתה אינטרטקסטואלית: היא משלבת קטעים מן התנ"ך כדי להפנות מבט למצבן של נשים, ובמיוחד של נשים מזרחיות. היא חיברה רוחניות ויהדות עם מחאה והגדרה עצמית, ויצירתה תוארה כאינטרדיסציפלינרית, פוסטמודרנית ופמיניסטית.

יצירותיה נכללו באנתולוגיה על השירה המזרחית (1998). בשנת 2009 יצא הסרט התיעודי "המלכה חנטרישה" על כתיבתה, וזכה בפרסים בפסטיבלים בישראל. הסרט שודר בערוץ 10 ובערוץ 2.

באחד מספריה שילבה דמויות נשיות, ביוגרפיות נשיות וציטוטים מן התנ"ך, כולל פסוקים מתוך "אשת חיל". הספר מציג שילוב של אמונה יהודית ופמיניזם מודרני, וכותרת המשנה שלו, "שיעורים בתורת העבודה", מעידה על אופיו כמדריך רוחני למבקשי דרך, גברים ונשים כאחד.

ברכה סרי (1940, 2013) הייתה משוררת וסופרת מישראל.

נולדה בצנעא בתימן במשפחה דתית. עלתה לישראל כשהייתה בת עשר. גדלה בשכונת התימנים ליד קריית אתא. למדה הוראה ואחר כך למדה באוניברסיטה.

נישאה, ילדה בן ובת והתגרשה. גרה לזמן מה בברקלי בארה"ב.

ברכה כתבה על יהדות, השורשים המזרחיים שלה וזכויות נשים. הסיפור הראשון המפורסם שלה נקרא "קריעה". הסיפור הפך למחזה וזכה לשבחים. חלק מהקהילה לא הסכימו עם הכתיבה שלה.

היא הוציאה ספרי שירה כמו "שבעים שירי שוטטות" ו"פרה אדומה". השירה שלה לקחה טקסטים מן התנ"ך ודיברה על נשים ועל חופש. היא גם פתחה הוצאת ספרים בשם "האור הגנוז".

בשנת 2009 יצא סרט על יצירתה, "המלכה חנטרישה". הסרט קיבל פרסים והוקרן בטלוויזיה.

זכתה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.