עד כה נתגלו כ-130 בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים מהמאות שלפני הספירה ועד ימי הביניים. ברובם נמצאו רצפות פסיפס (רצפה מעוטרת מאבנים קטנות), כתובות בעברית, בארמית ויווןית, ועיטורי סמלים יהודיים כמו מנורת שבעת הקנים, שופר ומחתה.
יש עדויות בכתב ובעקבות חפירות לכך שבתי כנסת פעלו כבר בימי הבית השני. הבית הכנסת הקדום הידוע ביותר נמצא ליד יריחו, במתחם ארמונות החורף, ומתוארך לשנים 75, 50 לפני הספירה. כתובת תיאודוטוס ביוונית בעיר דוד מעידה שבירושלים היו בתי כנסת גם כשבית המקדש השני עמד. במגדל על שפת הכנרת התגלו בתי כנסת מתקופת בית שני בשנים 2009 ובתשפ"ב. כתובת תיאודוטוס מראה שבתי הכנסת שימשו גם כמרכזים קהילתיים, ללימוד ולאירוח עוברי דרכים.
מחולקים לשלושה טיפוסים: הטיפוס הקדום (ממאות 2, 3), סוג המעבר (המאה ה-4) והטיפוס המאוחר (מהמאה ה-5 ואילך). בטיפוס הקדום היו פתחים לכיוון ירושלים, חזיתות מאבני גזית ועמודים בצורת ח'. בארון הקודש לא היה מקום קבוע; ספר התורה הובא מחדר צדדי בעת הקריאה. בטיפוס המאוחר בולטות רצפות פסיפס מפוארות, ציורי מנורות וגלגל המזלות, ובניין בצורת בזיליקה (מבנה ארוך המחולק לשלושה חלקים) עם אפסיס (גומחה) לארון הקודש.
בחלק מהרצפות נראו גם דמויות אנושיות ואף מוטיבים 'פגאניים', מה שמצביע על פתיחות והשפעה חיצונית. חוקרים כמו ארווין רמסדל גודנו וטענות של אפרים אורבך הצביעו על שינוי בהשפעות התרבותיות אחרי תקופות של משבר והגלייה. חפירות חדשות מראות שלשני הטיפוסים היה שימוש מקביל במאות ה-5 וה-6, וההבדלים לעיתים קשורים למיקום הגאוגרפי וההשפעות המקומיות.
בתי הכנסת בגליל ניכרים בבניינים מפוארים מבחוץ ופנים צנוע יחסית, עם שלושה פתחי כניסה מרכזיים. דוגמות חשובות הן ברעם, מירון וקצרין. תיארוך מחקרים עדכניים מצביע על בנייה מסביב למאות ה-4, 5 במקום התאריכים שהיו נהוגים בעבר.
גלגול ארכיטקטוני בגליל העליון. נמצאה חזית שלמה, תבליטים וכתובות בעברית.
בית אלפא בעמק יזרעאל נחשבת לאחת הרצפות הפסיפס היפות והמושלמות, ומתוארכת למאה השישית.
בציפורי נמצאת רצפת פסיפס מהמאה החמישית עם גלגל המזלות וסצנות תנ"כיות, וקשר למרכז ההלכתי של המשנה.
בית כנסת מאבן ובו כתובות ביוונית ובארמית; נבנה במאה הרביעית.
ביריחו ובנערן נמצאו רצפות פסיפס מהמאות שש ועד שמונה, ובהן מנורה וכתובת "שלום על ישראל".
אתרי רחצה תרמיתיים שבהם נחשפו רצפות פסיפס עם מנורות, חיות וכתובות הקדשה.
עין גדי (פסיפס ותבליטים), גוש חלב וקיסריה (רצפות פסיפס וכתובות יווניות), כורזים ומרות (בתי כנסת עם ספסלים וכתובות הקדשה). רבים מהאתרים נחשפו בחפירות שונות ושופרו עם השנים.
לסיכום, הממצאים מראים על פעילות קהילתית דתית ותרבותית לאורך תקופות רבות, על שיבוץ אמנות והשפעות חיצוניות, ועל כך שמרבית בתי הכנסת נתגלו בגליל ובגולן אך גם באזורים אחרים בארץ. עדיין סביר שרבים מבתי הכנסת העתיקים טרם נתגלו.
מצאנו כ-130 בתי כנסת עתיקים בארץ. הם שייכים לתקופות שונות, משנים לפני הספירה ועד ימי הביניים. ברבים מהם יש רצפות פסיפס (רצפה מעוטרת מאבנים קטנות). על הפסיפסים מופיעות מנורה, שופר ופריטים יהודיים אחרים.
יש בתי כנסת כבר מימי בית שני (התקופה שבה עמד בית המקדש השני). בית הכנסת הקדום ביותר נמצא ליד יריחו ומתוארך ל-75, 50 לפני הספירה. כתובת בשם תיאודוטוס בירושלים מראה שבזמנו היו בתי כנסת גם כשבית המקדש עמד.
ישנן כמה צורות: בתי כנסת פשוטים, ובתי כנסת עם רצפות פסיפס מפוארות. בבזיליקה (מבנה ארוך שמחולק לשלושה אזורים) יש אפסיס, גומחה קטנה לארון הקודש.
בית כנסת בעמק יזרעאל. לרצפה פסיפס מרהיב מהמאה השישית.
כפר בגליל בו נמצאה חזית של בית כנסת וכתובות בעברית.
בירושלים היה מרכז הלימוד; בציפורי יש רצפת פסיפס עם גלגל המזלות וסצנות תנ"כיות.
בית כנסת ליד הכנרת, נבנה במאה הרביעית.
באתרים אלו מצאו רצפות פסיפס עם מנורה ומילים כמו "שלום על ישראל".
הממצאים מראים שבתי הכנסת שימשו לקהילה, לתפילה ולימוד. עדיין יש סיכוי שמחכים עוד בתי כנסת מתחת לאדמה.
תגובות גולשים