״ב-72 לא הייתה מלחמה״ הוא סרט ישראלי אוטוביוגרפי מ-1995. הוא מבוסס על ילדותו של הבמאי והתסריטאי דוד קריינר. העלילה מתרחשת ב-1972, שנה לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. שיר הנושא "אבא תרנגול" נכתב על ידי יהונתן גפן ומבוצע על ידי אביב גפן.
הסיפור מתחיל בפורים 1968, אחרי ששת הימים, כשהמשפחה חשה אופוריה. ארבע שנים מאוחר יותר, בפסח 1972, יוני כבר נער בן 14. הבית בעייתי: האם מתוסכלת והאב, איש עסקים, פועל ביד קשה. יוני מרדני, מרביץ לעצמו קונפליקטים עם סמכות ומקבל ציונים שליליים. כשמוסריו וההתנהגות שלו מובילים לסילוק מבית הספר, ההורים מחליטים לנקוט בצעדים קשים.
האב מתנהג בחומרה כלפי יוני ומכריח אותו לצאת לעבוד. האם מחפשת בתי ספר אחרים, אך אף אחד מהם לא מקבל אותו. יוני מוצא מפלט במוזיקה, בחברו הטוב מיקי, ובשכנתו רותי, שהיא אהבתו הראשונה. ההורים נאבקים ביניהם עד שהם מסכימים לפתרון קיצוני: לשלוח את יוני לפנימייה צבאית. פנימייה צבאית היא בית-ספר עם משמעת וסדר צבאי לחינוך.
יוני מגלים שאמו בוגדת באביו, והוא מדווח עליה. הוא נאלץ להיפרד מהילדות ומהמוזיקה שחשובה לו. אחרי שהגיע לפנימייה, הוא מבקש כסף מהאב ולמחרת בורח לכפר נוער. שנה אחרי זאת, ב-1973, האווירה משתנה כשהמדינה מופתעת מפרוץ מלחמת יום הכיפורים.
(רשימת השחקנים לא נכללה בטקסט המקורי.)
״ב-72 לא הייתה מלחמה״ הוא סרט ישראלי משנת 1995. הוא מבוסס על הילדות של הבמאי דוד קריינר. שיר הנושא "אבא תרנגול" נכתב על יהונתן גפן. השיר בוצע על ידי בנו, אביב גפן.
הסיפור מתחיל בפורים 1968. אחרי זה עוברים לפסח 1972. יוני בן 14. הבית קשה. אמא עצובה. אבא נוקשה מאוד. יוני מתמרד ולא מתנהג טוב בבית ובבית הספר.
ההורים מנסים למצוא לו בית-ספר אחר. אף אחד לא מקבל אותו. יוני אוהב מוזיקה. מוזיקה היא המקום שבו הוא מרגיש טוב. חברו הטוב קוראים לו מיקי. השכנה רותי היא אהבה ראשונה.
בסופו של דבר ההורים מחליטים לשלוח את יוני לפנימייה צבאית. פנימייה צבאית היא בית-ספר עם סדר צבאי.
יוני מבין שאמו בוגדת באביו, והוא מספר לאביו. הוא נאלץ לעזוב את ילדותו וגם את המוזיקה שלו. אחרי שהוא מגיע לפנימייה, הוא בורח לכפר נוער. בשנה הבאה, 1973, מתרחשת מלחמת יום הכיפורים והיא משנה הכול.
(אין רשימת שחקנים בטקסט המקורי.)
תגובות גולשים