ג'ואקינו רוסיני

ג'ואקינו אנטוניו רוסיני (1792, 1868) היה מלחין איטלקי מפורסם בעיקר בזכות אופרותיו. (מלחין, מי שיוצר מוזיקה כתובה לשירה ולכלים).

נולד בפזארו לאב חצוצרן ואם זמרת. כבר כנער למד כלי נגינה ושירת סופרן (סופרן, קול גבוה בנשים ובצעירים). בגיל 14 נכנס לקונסרבטוריון בבולוניה ולמד הלחנה ונגינה.

בראשית הקריירה כתב רביעיות ויצירות קצרות. בגיל צעיר עבר לוונציה והלחין אופרות קצרות קומיות. אחת היצירות הראשונות שהעלתה את שמו הייתה La cambiale di matrimonio (1810).

בוונציה כתב אופרות בפתיח מהיר. ב-1813 הוצג "טנקרדי" (Tancredi), אופרה סריה, אופרה רצינית עם עלילה דרמטית. זו הייתה פריצת הדרך שהפכה אותו למוכר באירופה.

הרבה מעבודותיו נכתבו לתיאטראות גדולים כמו סן קרלו ולה סקאלה. ב-1816, 1822 רכש לעצמו שם בזכות אופרות כמו "הספר מסביליה" (Il barbiere di Siviglia) ו"סינדרלה" (Cenerentola). הופעות בכורה לא תמיד התקבלו טוב, אך יצירותיו זכו להצלחה עם הזמן.

רוסיני ביקר בווינה ב-1822 וקיבל כבוד רב. ב-1823 נסע ללונדון, אך החוויה שם לא הייתה מוצלחת מבחינה אמנותית.

ב-1824 ניהל את האופרה האיטלקית בפריז. כתב יצירות גדולות יותר, כולל "המצור על קורינתוס" ו"משה ופרעה". ב-1829 כתב את "וילהלם טל" (Guillaume Tell), אופרה ארוכה שכוללת אוברטורה, פתיח מוזיקלי לתזמורת.

לאחר "וילהלם טל" פרש רשמית בגיל צעיר יחסית (37). המשיך להלחין מוזיקה כנסייתית וקאמרית (קאמרית, מוזיקה לקבוצה קטנה של נגנים).

במהלך פרישתו כתב בין השאר את "סטאבאט מאטר" ו־Petite Messe Solennelle, יצירה בת כ־90 דקות. סבל מבעיות בריאות ובדיכאון. נפטר ב-1868 בפריז. ב-1877 הועבר קברו לפירנצה.

רוסיני הותיר 39 אופרות בעשרים השנים החשובות של הקריירה שלו. שמו קשור גם לגסטרונומיה דרך המנה "טורנדו רוסיני".

ג'ואקינו רוסיני נולד ב-1792 בפזארו שבאיטליה. הוא היה מלחין, כלומר יצר מוזיקה.

אביו ניגן בחצוצרה ואמו הייתה זמרת. כבר כילד הוא למד נגינה ושירה.

בגיל 14 למד בבולוניה בקונסרבטוריון, בית ספר למוזיקה. שם חיבר יצירות קטנות.

בוונציה כתב אופרות קצרות וקומיות. ב-1813 עלתה האופרה "טנקרדי" וה הביאה לו הצלחה גדולה.

הוא עבד בתיאטראות גדולים ונחשב למלחין אופרה חשוב. כתב יצירות מפורסמות כמו "הספר מסביליה" ו"סינדרלה".

רוסיני עבר לפריז וניהל שם את האופרה. ב-1829 כתב את האופרה האחרונה שלו, "וילהלם טל".

הוא פרש מציבור בגיל צעיר והלחין מוזיקה כנסייתית שקטה. חלה במחלות ונהרג מניתוח ב-1868. קברו הועבר לפירנצה ב-1877.

יש מנות אוכל שנקראות על שמו, כמו "טורנדו רוסיני". היום מזכירים אותו בזכות האופרות שלו ובזכות ההומור במוזיקה.