ג'וזאיה ודג'ווד

ג'וזאיה ודג'ווד (12 ביולי 1730, 3 בינואר 1795) היה קדר אנגלי שתרם לתיעוש ייצור כלי החרס באנגליה. הוא הגיע ממשפחת דרווין-ודג'ווד, ונחשב לסב-סבו של צאצאים בולטים כמו צ'ארלס דרווין. ודג'ווד היה פעיל במאבק לביטול סחר העבדים; המדליון שיצר, 'האם איני בן אדם ואח?', הפך לסמל בתנועה.


ג'וזאיה היה הילד הצעיר מבין שנים-עשר ילדיהם של תומאס ודג'ווד השלישי ומרי. משפחתו הייתה של כופרים שנפרדו מן הכנסייה. בילדותו נדבק באבעבועות שחורות, ומחלה זו הותירה אותו עם חולשה בברכיים. בשל כך התמקד בעיצוב כלי חרס ולא בתפעול מכונות בית המלאכה.

למד קדרות כשולייתו של אחיו הבכור והמשיך לעבוד בסדנתו של הקדר תומאס וילדון. ניהל ניסויים בטכניקות קדרות, חכר את מפעל אייוי בבורסלם והשקעה מנישואיו לדודניתו סאלי אפשרה לו לפתח את המקום למפעל ממשי.

נישא לדודניתו שרה (סאלי) ודג'ווד. מהנישואין נולדו ילדים (שמות הילדים לא נזכרים כאן). הוא היה סב-סבו של ג'וזאיה קלמנט ודג'ווד (1872, 1943). בתו הבכורה של ודג'ווד נישאה לבנו של אראסמוס דרווין; הקשרים המשפחתיים הללו הביאו לשילוב ירושות שתמך בדרכו של צ'ארלס דרווין.

ודג'ווד דרש איכות גבוהה; אם כלי לא עמד בסטנדרטים שלו, הוציא אותו מהייצור. הוא אימץ שיטות מדעיות בניסויים ובפיתוח זיגוגים, ויצר כלי חרס שונים במראם ובאיכויות זיגוג ייחודיות. כבר ב-1763 קיבל הזמנות מאצולה גבוהת דרג, ביניהן המלכה שרלוט, ושיווק קו בשם "כלי המלכה".

הוא תמך בפרויקטים תעשייתיים כמו חפירת תעלת טרנט ומרזי והצטיין בחדשנות. הוא הקים את מפעל אטרוריה, שנקרא על שם חבל אטרוריה באיטליה, ושם פיתח בין השאר העתק של החרסינה האטרוסקית ואת "בזלת שחורה", הצלחה מסחרית מוקדמת. סיבוכים בכאב הברך שנגרמו ממחלת האבעבועות הובילו בסופו של דבר לקטיעת רגלו הימנית.

בעקבות מותו של שותפו תומאס בנטלי ב-1780, פנה ודג'ווד לעזרה בניהול העסק, וקשריו עם משפחת דרווין התעמקו. בשנותיו האחרונות הקדיש זמן להעתקה מדויקת של "אגרטל פורטלנד" והוציא את ההעתק ב-1789. כשהעביר את החברה לבניו מת בשנת 1795.

חברת ודג'ווד המשיכה להתקיים והפכה לשם ידוע בעולם הקדרות, במיוחד בזכות "חרסינת וג'ד'ווד" (jasperware), חרסינה כחולה או ירוקה עם עיטורים לבנים. הוא היה חבר פעיל באגודה הירחית ושמו מופיע על אבני הירח בברמינגהאם. ביתו אטרוריה הול, שנבנה 1768, 1771, שוקם ב-1986 ומהווה כיום חלק ממלון.

ג'וזאיה ודג'ווד (1730, 1795) היה קדר. קדר = אדם שעושה כלי חרס. הוא עזר להפוך את יצור הכלים לתעשייה.

ודג'ווד נולד במשפחה גדולה. בילדותו חלה באבעבועות שחורות, ומאז הברכיים שלו היו חלשות. לכן הוא התרכז בעיצוב כלי החרס.

עבד עם קדרים אחרים וניסה טכניקות חדשות. חכר מפעל בבורסלם והפך אותו למפעל גדול עם הכסף של אשתו, סאלי.

נישא לסאלי ודג'ווד. היה לו ילדים והיה סב-סבא של ג'וזאיה קלמנט ודג'ווד.

ודג'ווד רצה שכלי החרס יהיו מושלמים. הוא פיתח זיגוגים מיוחדים וכלים בעלי איכות גבוהה. המלכה שרלוט קנתה את מוצריו והוא קרא לקו "כלי המלכה".

הוא תמך בהפיכת נהרות ותעלות לעבודה ותכנן מפעל חדש בשם אטרוריה. שם הצליח עם כלי שנקרא "בזלת שחורה". בגלל בעיות בברך, הוא נאלץ לקטוע את רגלו הימנית.

ודג'ווד היה פעיל נגד סחר העבדים. המדליון שעיצב נודע בשם 'האם איני בן אדם ואח?' וזה שימש כסמל למאבק. אחרי שנים רבות עבד על העתק של אגרטל בשם פורטלנד והצליח בשנת 1789. הוא מת בשנת 1795 אחרי שעבר את העסק לבניו.

חברת ודג'ווד עדיין מוכרת. חרסינת ג'ספר = חרסינה כחולה עם עיטורים לבנים, נמצאת בכל העולם. אטרוריה הול, ביתו, שוקם והפך לחלק ממלון.