ג'וי דיוויז'ן היא להקת רוק בריטית שהוקמה במנצ'סטר ב־1976 על ידי ברנרד סאמנר ופיטר הוק. הסגנון שלה השתייך לפוסט־פאנק, סוג של רוק שהתפתח אחרי הפאנק, עם אווירה חשוכה ומנוכרת. הלהקה זכתה להצלחה עולמית בזכות שירים מלודיים ואפלים.
הרכב הלהקה המוכר כלל את איאן קרטיס כסולן, את ברנרד סאמנר כגיטריסט ושחקן סינתיסייזר (כלי נגינה אלקטרוני), את פיטר הוק כבסיסט ואת סטיבן מוריס כמתופף. רוב השירים חיבר איאן קרטיס, שסבל מבעיות נפשיות ומאפילפסיה, מחלה שגורמת להתקפים פתאומיים.
הלהקה נולדה אחרי הופעת הסקס פיסטולס במנצ'סטר ב־20 ביולי 1976. סאמנר והוק פרסמו מודעה בחנות תקליטים, ואיאן קרטיס הצטרף אליהם.
ב־1977 הלהקה חוותה החלפות מתופפים וקראה לעצמה תחילה Warsaw (ורשה). בסוף השנה שינו את השם לג'וי דיוויז'ן. הם זנחו את הפאנק הגולמי והחלו לפתח סאונד קר יותר, עם הד (reverb) על השירה והגיטרה שיוצר תחושת ריחוק.
הופעתם הראשונה בשם ג'וי דיוויז'ן היתה ב־25 בינואר 1978. רוב גרטון הפך למנהל הלהקה במאי. ההקלטה הראשונה שלהם יצאה על אוסף ויניל, וה־EP An Ideal For Living הופיע מאוחר יותר. ב־27 בדצמבר 1978 חווה קרטיס התקף אפילפטי חזק והוא אושפז.
ב־1979 ג'וי דיוויז'ן צברה פופולריות. באפריל החלו להקליט את אלבום הבכורה Unknown Pleasures. הסאונד היה אפל ומדכא יחסית לזמנו: בס מוביל, תופים מעוכבים עם הד, גיטרה חדה ווקביעת קולות בריטון של קרטיס. עטיפת האלבום, בעיצוב פיטר סוויל, מבוססת על גרף של פעימות רדיו מפולסר.
במרץ 1980 הלהקה הקליטה את האלבום השני Closer עם המפיק מרטין הנט. באפריל יצא הסינגל המפורסם "Love Will Tear Us Apart", שיר שזכה להערכה גדולה. ב־7 באפריל קרטיס ניסה לבצע התאבדות. ב־18 במאי 1980 הוא התאבד בביתו, כשבועיים לפני סיבוב הופעות בצפון אמריקה.
מותו של איאן קרטיס זעזעה את חבריו ואת הציבור. הוא נמצא לאחר שאשתו דבורה חזרה הביתה. חברי הלהקה החליטו שלא להמשיך בשם הג'וי דיוויז'ן.
לאחר מותו של קרטיס המשיכו שאר חברי הלהקה, הוסיפו את ג'יליאן גילברט ושינו את השם לניו אורדר. ניו אורדר שילבה גיטרה, בס ותופים עם צלילים אלקטרוניים, והפכה להצלחה בז'אנרים כמו סינתפופ וטכנו.
ג'וי דיוויז'ן נחשבת לחלוצה של הפוסט־פאנק והשפעתה ניכרת במוזיקאים כמו קורט קוביין, בילי קורגן, טרנט רזנור ורוברט סמית'. שירים כמו "Atmosphere" ו"Love Will Tear Us Apart" דורגו גבוה ברשימות מעריצים של ג'ון פיל.
ב־1979 תיארו מנהליה את הלהקה כ"גותית" לעומת להקות פופ אחרות. רבים רואים אותם כאחת הלהקות שפתחו את הז'אנר הגותי, גם אם הם לא לבשו את המראה הגותי מאוחר יותר.
איאן קרטיס, ברנרד סאמנר, פיטר הוק וסטיבן מוריס.
אלבומי אולפן מרכזיים: Unknown Pleasures ו‑Closer.
סיפור הלהקה נכלל בסרטים על פקטורי רקורדס. ב־2007 יצא הסרט Control על חייו של איאן קרטיס, בבימוי אנטון קורביין, עם סם ריילי בתפקיד קרטיס.
ג'וי דיוויז'ן היתה להקת רוק מאנגליה. היא נוצרה במנצ'סטר ב־1976 על ידי ברנרד סאמנר ופיטר הוק.
איאן קרטיס היה הזמר. ברנרד שיחק גיטרה וסינתיסייזר (כלי נגינה אלקטרוני). פיטר שיחק בס. סטיבן היה המתופף.
הם כתבו שירים אפלים ומלודיים. אפילפסיה היא מחלה שגורמת להתקפים. קרטיס סבל ממנה.
אחרי הופעה של הסקס פיסטולס הם הקימו בלהקה. קרטיס הגיע בעזרת מודעה בחנות תקליטים.
התחילו בשם Warsaw (ורשה), ואז שינו את השם לג'וי דיוויז'ן. הם עשו מוזיקה פחות רועשת מהפאנק.
הופעתם הראשונה בשם ג'וי דיוויז'ן היתה ב־25 בינואר 1978. הקליטו שירים ויצאו על ויניל.
יצא אלבום הבכורה Unknown Pleasures. העטיפה מציגה גרף מדעי שהפך לסימן מוכר.
יצא השיר המפורסם "Love Will Tear Us Apart", שיר שיצא כסינגל, כלומר שיר לבד. באפריל קרטיס ניסה לקחת את חייו. ב־18 במאי 1980 הוא הלך לעולמו בביתו.
אשתו דבורה מצאה אותו בבית. האירוע היה עצוב מאוד לחברים ולמעריצים.
חברי הלהקה המשיכו במוזיקה, הוסיפו את ג'יליאן גילברט ושינו את השם לניו אורדר. ניו אורדר שילבה כלי נגינה עם מוזיקה אלקטרונית.
ג'וי דיוויז'ן השפיעה על הרבה להקות ואמנים אחרים. עליהם נעשו גם סרטים, כמו Control משנת 2007.
תגובות גולשים