ג'ורג' ברנרד שו (1856, 1950) היה מחזאי (כותב להצגות תיאטרון), סופר, מבקר ופעיל פוליטי ממוצא אירי שפעל בבריטניה. הוא זכה בפרס נובל לספרות ב-1925 ובפרס האוסקר ב-1938, והיה הראשון שזכה בשניהם.
שו נולד בדבלין ב-1856. בילדותו למד בכמה בתי ספר והוא פיתח סלידה מחינוך פורמלי, בעיקר מהענישה ומהתכנים שהוא ראה כמקהים. לפני גיל 16 אמו עזבה לבית בלונדון והוא נשאר עם אביו. ב-1876 הצטרף אליה בלונדון, קרא הרבה בספריות והחל לכתוב. בשנות ה-80 החל להתפרנס מכתיבה וביקורת אמנות.
בשנות ה-80 הפך לשו לסוציאליסט (מישהו שרוצה פחות הבדלים כלכליים בין אנשים) והיה ממייסדי התנועה הפביאנית, ארגון שקידם שינוי חברתי בדרכי שלום. יחד עם חברים הקים ב-1895 את בית הספר לכלכלה ולמדע המדינה של לונדון (LSE). ב-1898 נישא לשארלוט פיין-טאונסנד; הם התגוררו בבית שכונה Shaw's Corner בכפר Ayot St Lawrence. שו מת בגיל 94 כתוצאה ממחלת כליות, אחרי נפילה בעת גיזום עץ. אפרם פוזר בחצר ביתם.
שו כתב כמעט חמישים מחזות, שעוסקים בשאלות חברתיות ומוסריות. כתיבתו הייתה שנונה ועמוקה, ולכן מחזותיו התקבלו היטב והועברו לשפות רבות. המחזה המפורסם ביותר שלו הוא פיגמליון, שבו מתוארת עלייתה החברתית של מוכרת פרחים על ידי מורה לשפות. פיגמליון בוחן נושאים של מעמדות חברתיים וזהותו של אדם. המחזה עובד למחזמר הידוע "גבירתי הנאווה".
שו טען שיש לשנות את המבנה החברתי כדי להפחית עוני ואי-שוויון. ביסס את רעיונותיו על דאגה מוסרית כלפי מעמד העובדים. יחד עם זאת, עמדותיו בשנות ה-30 היו שנוייות במחלוקת: תמיכתו בסטלין (מנהיג ברית המועצות) נחשבה אמיתית, והוא פרסם גם אמירות שניתן לפרש כתמיכה באישים אחרים ומה שהן עוררו שנויים. באותה תקופה פרסם גם הצהרות אנטישמיות רבות, שלעיתים נראו כניסיון לעורר פרובוקציה.
כדי להבין את מחזותיו חשוב לדעת שהוא שילב ביקורת חברתית עם הומור שנון.
שו הפך לצמחוני מטעמי מצפון ב-1881. הוא הביע התנגדות לצייד ולתעשיית הבשר וביקר ניסויים בבעלי חיים.
שו שנא את השם הפרטי ג'ורג'. אחרי מותו של אביו ב-1885 קיצר את חתימתו ל־J. ובהמשך חתם כ"ברנרד שו" או בראשי התיבות GBS.
שו התבטא בשנינות. הוא השווה בין מדענים בברכה לאיינשטיין, ואמר משפטים משעשעים ומחשבתיים. אנקדוטה מפורסמת מראה את חוש ההומור שלו בתשובה לרקדנית איזדורה דאנקן.
ג'ורג' ברנרד שו (1856, 1950) היה כותב להצגות תיאטרון וסופר. הוא נולד בדבלין ועבד בעיקר בלונדון. הוא זכה בפרס נובל לספרות ובפרס האוסקר.
כשהיה צעיר עזבה אמו את הבית והוא נשאר זמן עם אביו. אחר כך עבר ללונדון. שם הרבה לקרוא והתחיל לכתוב. ב-1898 נשא אישה. הם חיו בבית שנקרא Shaw's Corner.
שו כתב הרבה מחזות (הצגות). המחזה המפורסם שלו הוא פיגמליון. במחזה מורה עוזר למוכרת פרחים לשנות את דיבוריה. מאוחר יותר הפכו את המחזה למחזמר בשם "גבירתי הנאווה".
שו האמין בשינוי חברתי ובלעזור לעניים. זו דעה שנקראת סוציאליזם (רעיון לשוויון בחברה). בשנות חייו שאבו ממנו גם תמיכה במנהיגים שנויים במחלוקת. לעיתים אמר דברים פוגעניים כלפי קבוצות שונות, וזה עורר ביקורת.
שו היה צמחוני מ-1881. הוא התנגד לציד ולניסויים בבעלי חיים.
הוא לא אהב את השם ג'ורג'. אחרי מות אביו קיצר את חתימתו ולבסוף השתמש בשם ברנרד שו.
שו אהב לומר משפטים שנונים. סיפור מפורסם מספר על תגובתו המשעשעת להצעה של רקדנית ידועה.
תגובות גולשים