ג'יני (באנגלית: Genie; נולדה ב־18 באפריל 1957 בארקדיה, קליפורניה) הוא הכינוי שניתן לסוזן וילי. היא הייתה קורבן להתעללות חמורה, הזנחה ובידוד חברתי במשך ילדותה.
ג'יני בילתה את 13 שנותיה הראשונות נעולה בחדרה. הוריה סירבו לאפשר לה כל קשר עם משפחה וחברה. היא סבלה מצורת טיפול קשה שכללה מניעת דיבור, מה שהשפיע על התפתחותה השפתית והחברתית.
ב־4 בנובמבר 1970 הגיעה ג'יני עם אמה למשרד הרווחה בטמפל סיטי. העובדת הסוציאלית זיהתה שמשהו לא תקין. היא חשבה שג'יני בת שש או שבע והניחה שאולי היא אוטיסטית (אוטיזם, מצב שבו אנשים מתקשים בתקשורת ובאינטראקציה חברתית). כשהעובדת גילתה שהילדה אמיתית בת 13, הוזמנו המשטרה והשירותים החברתיים. ג'יני נלקחה לבית חולים לילדים בלוס אנג'לס.
אביה הואשם בהתעללות, ובהמשך התאבד ב־20 בנובמבר 1970. אמה שוחררה מטענות מאוחר יותר ומתה ב־2003 בגיל 87.
מבחינה חיצונית ג'יני נראתה קטנה לגילה והתנהגה בדרכים שתיארו החוקרים כפעוטיות. היא כמעט לא דיברה והצליחה לומר רק מעט מילים בודדות. המקרה עורר עניין מחקרי רב, וחוקרים בדקו האם יש "גיל קריטי" לרכישת שפה, כלומר, תקופה בחיים שבה אם לא לומדים שפה, קשה מאוד לרכוש אותה אחר כך.
ג'יני עברה מספר משפחות אומנה. הראשונה הייתה אצל ג'ין באטלר, שסירבה לחשוף אותה ונתנה לה טיפול שקיבל עליו צוות המחקר ביקורת. זמן מאוחר יותר חיה אצל דייוויד ומרילין רינגלר. אצל משפחת רינגלר היא למדה לצייר, לחייך ולדבר קצת באנגלית ובשפת סימנים (שפת סימנים, תקשורת עם ידיים ותנועות).
בשנים הבאות הועברה בין כמה משפחות, ובחלק מהבתים היא סבלה שוב מקשיים שהשפיעו על היכולת שלה לדבר. כיום היא חיה במעון חוסים בקליפורניה, ומיקומו אינו מפורסם כדי לשמור על פרטיותה.
הסרט "ציפור השיר שתקה" שיצא לאקרנים ב־2001 מבוסס על סיפורה של ג'יני.
ג'יני (שמה האמיתי סוזן וילי) נולדה ב־1957. כשהייתה ילדה היא הוחזקה לבד בחדר שנים רבות.
ג'יני הייתה נעולה בחדרה במשך 13 שנים. כמעט לא דיברו איתה ולא לימדו אותה דברים חשובים.
ב־4 בנובמבר 1970 הגיעו היא ואמה למשרד רווחה. עובדת סוציאלית חשדה שמשהו לא תקין. גילו שהיא בת 13, אך נראית צעירה הרבה יותר. היא נלקחה לבית חולים כדי שיטפלו בה.
אביה מת לאחר מכן. אמה מתה ב־2003.
ג'יני הייתה קטנה לגילה והלכה בצורה שונה. היא לא ידעה הרבה מילים. מדענים רצו ללמוד אם יש זמן חשוב במיוחד ללמוד שפה ("גיל קריטי", זמן שבו הכי קל ללמוד לדבר).
ג'יני חיה אצל כמה משפחות אומנה. בבית אחד לימדו אותה לצייר ולחייך. אחר כך היא עברה עוד בתים ולבסוף חיה במעון שמטפל בה.
יש סרט בשם "ציפור השיר שתקה" משנת 2001, המבוסס על סיפורה.
תגובות גולשים