ג'פרסון דייוויס נולד בקנטקי ב-1808. הוא הפך לנשיא הקונפדרציה בזמן מלחמת האזרחים (המלחמה בין הצפון והדרום). הקונפדרציה הייתה קבוצה של מדינות דרומיות שהתפרדו מהארצות הברית. דייוויס למד בווסט פוינט (בית ספר לקצינים). הוא שירת בצבא והשתתף במלחמת ארצות הברית, מקסיקו.
דייוויס נולד בחווה בשם פיירוויו. משפחתו הייתה בעלת קרקעות ועבדים. אביו ואחיו עזרו לו בילדות ולימודים.
המשפחה עברה לקובה ולמיסיסיפי. דייוויס למד במספר בתי ספר והמשיך לאוניברסיטה.
הוא נכנס לאקדמיה הצבאית והיה קצין. הוא נקלע לפרשה צעירה האג׳ והורחק למעצר בית ליום אחד.
נישא לשרה טיילור, בתו של מפקדו. שרה נפטרה אחרי שלושה חודשי נישואים.
בשנת 1845 נשא לאישה את וורינה. הם הביאו לעולם כמה ילדים, וחלקם מתו בילדות.
דייוויס פיקד על רגימנט במלחמה. הוא הוכיח אומץ, נפצע והתקדם בדרגה.
בהמשך מונה לסנאט של ארצות הברית ונבחר לתקופות שונות. הוא דיבר רבות על זכויות המדינות.
כמזכיר המלחמה קידם תכנון מסילות רכבת והרחבת הצבא. דאג לשיפור נשק ולתשלום חיילים.
כאשר מדינות הדרום פרשו, דייוויס נבחר כנשיא זמני של הקונפדרציה והושבע ב-1861. בפורט סאמטר, הפגיזו כוחות הקונפדרציה את המבצר של האיחוד. זאת פתחה את המלחמה.
דייוויס העביר את ממשלתו לריצ'מונד. הדרום היה פחות מאוכלוסיית ותעשיית הצפון. דרום היה תלוי בייצוא כותנה ובעבדים (אנשים שהוחזקו בעבדות).
דייוויס מינה קבינט שכלל מנהיגים ממדינות שונות. הקבינט התחלף לא אחת ונגרמו מחלוקות פנימיות.
היסטוריונים מצביעים על חולשותיו: מעורבות יתר בפרטים, חוסר היכולת לאצול סמכויות, וקושי בתיאום בין גנרלים ומושלים. החלטותיו הצבאיות הובילו לפזר משאבים ולתבוסות קריטיות.
בשלהי המלחמה (1865) נכשלו ניסיונות ההגנה. לאחר כניעת לי, דייוויס ברח, אך נלכד במאי 1865.
הוא נכלא בפורט מונרו, סבל מבריאות רופפת, ולא הועמד למשפט בבגידה. שוחרר בערבות אחרי שנתיים. הנשיא אנדרו ג'ונסון הוציא חנינה כללית בחג המולד 1868.
דייוויס סבל מקשיים כלכליים ובריאותיים. כתב זיכרונות להתפארות בדרום ולנסות להסביר את מעשיו.
הוא פרסם בין השאר את הספרים "מטרתנו" ו"עלייתה ונפילתה של ממשלת הקונפדרציה". בספרו הראשון הוא ניסח טיעונים לזכות הדרום להתפרד.
דייוויס מת בנובמבר-דצמבר 1889 מסיבוכים של מחלות. בתחילה נקבר בניו אורלינס, ואז הועבר ונטמן בריצ'מונד.
דייוויס נחשב למנהיג שנוי במחלוקת. חלקים בדרום ראו בו גיבור. אחרים האשימו אותו בכישלון הקונפדרציה. הוא גם היה בעל עבדים ותמך בעבדות.
שמו הונצח בשמות מקומות ואתרים, כולל פורט דייוויס ומחוזות בארצות הברית.
יום הולדתו מצוין בכמה מדינות דרומיות ב-3 ביוני ובמועדים מקומיים נוספים.
ב-1978 החליטה הקונגרס להשיב באופן סמלי את אזרחותו של דייוויס, כצעד פיוס לתקופת המלחמה.
דייוויס נולד בחווה בשם פיירוויו. משפחתו הייתה בעלת קרקעות ועבדים. אביו ואחיו עזרו לו בילדות ולימודים.
המשפחה עברה לקובה ולמיסיסיפי. דייוויס למד במספר בתי ספר והמשיך לאוניברסיטה.
הוא נכנס לאקדמיה הצבאית והיה קצין. הוא נקלע לפרשה צעירה האג׳ והורחק למעצר בית ליום אחד.
נישא לשרה טיילור, בתו של מפקדו. שרה נפטרה אחרי שלושה חודשי נישואים.
בשנת 1845 נשא לאישה את וורינה. הם הביאו לעולם כמה ילדים, וחלקם מתו בילדות.
דייוויס פיקד על רגימנט במלחמה. הוא הוכיח אומץ, נפצע והתקדם בדרגה.
בהמשך מונה לסנאט של ארצות הברית ונבחר לתקופות שונות. הוא דיבר רבות על זכויות המדינות.
כמזכיר המלחמה קידם תכנון מסילות רכבת והרחבת הצבא. דאג לשיפור נשק ולתשלום חיילים.
כאשר מדינות הדרום פרשו, דייוויס נבחר כנשיא זמני של הקונפדרציה והושבע ב-1861. בפורט סאמטר, הפגיזו כוחות הקונפדרציה את המבצר של האיחוד. זאת פתחה את המלחמה.
דייוויס העביר את ממשלתו לריצ'מונד. הדרום היה פחות מאוכלוסיית ותעשיית הצפון. דרום היה תלוי בייצוא כותנה ובעבדים (אנשים שהוחזקו בעבדות).
דייוויס מינה קבינט שכלל מנהיגים ממדינות שונות. הקבינט התחלף לא אחת ונגרמו מחלוקות פנימיות.
היסטוריונים מצביעים על חולשותיו: מעורבות יתר בפרטים, חוסר היכולת לאצול סמכויות, וקושי בתיאום בין גנרלים ומושלים. החלטותיו הצבאיות הובילו לפזר משאבים ולתבוסות קריטיות.
בשלהי המלחמה (1865) נכשלו ניסיונות ההגנה. לאחר כניעת לי, דייוויס ברח, אך נלכד במאי 1865.
הוא נכלא בפורט מונרו, סבל מבריאות רופפת, ולא הועמד למשפט בבגידה. שוחרר בערבות אחרי שנתיים. הנשיא אנדרו ג'ונסון הוציא חנינה כללית בחג המולד 1868.
דייוויס סבל מקשיים כלכליים ובריאותיים. כתב זיכרונות להתפארות בדרום ולנסות להסביר את מעשיו.
הוא פרסם בין השאר את הספרים "מטרתנו" ו"עלייתה ונפילתה של ממשלת הקונפדרציה". בספרו הראשון הוא ניסח טיעונים לזכות הדרום להתפרד.
דייוויס מת בנובמבר-דצמבר 1889 מסיבוכים של מחלות. בתחילה נקבר בניו אורלינס, ואז הועבר ונטמן בריצ'מונד.
דייוויס נחשב למנהיג שנוי במחלוקת. חלקים בדרום ראו בו גיבור. אחרים האשימו אותו בכישלון הקונפדרציה. הוא גם היה בעל עבדים ותמך בעבדות.
שמו הונצח בשמות מקומות ואתרים, כולל פורט דייוויס ומחוזות בארצות הברית.
יום הולדתו מצוין בכמה מדינות דרומיות ב-3 ביוני ובמועדים מקומיים נוספים.
ב-1978 החליטה הקונגרס להשיב באופן סמלי את אזרחותו של דייוויס, כצעד פיוס לתקופת המלחמה.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים