ג'ק ניקולסון

ג'ון ג'וזף "ג'ק" ניקולסון (נולד ב-22 באפריל 1937) הוא שחקן אמריקאי בולט, וכן תסריטאי (כותב תסריט לסרט), במאי (האחראי על יצירת הסרט) ומפיק (מממן ומארגן הפקה). הוא זכה בשלושה פרסי אוסקר, שישה פרסי גלובוס הזהב, שלושה פרסי באפט"א, פרס גראמי ופרס גילדת שחקני המסך. לעתים קרובות הוא מגלם דמויות ציניות, נוירוטיות או על סף הטירוף.

ניקולסון נולד בניו יורק וגדל בנפטון, ניו ג'רזי. בילדותו גדל אצל סבתו, שהתחזתה לאמו; את האמת גילה רק בבגרותו. את דרכו בקולנוע התחיל בשיתוף פעולה עם הבמאי רוג'ר קורמן, שייצר סרטים זולים שנתנו במה ליוצרים צעירים.

פריצת הדרך שלו באה בסוף שנות ה-60 עם תפקיד משנה בסרט "אדם בעקבות גורלו" (1969), שממנו קיבל מועמדות לאוסקר. בשנות ה-70 וה-80 בלטו בו שלושה סרטים במיוחד: "צ'יינהטאון" (1974), "קן הקוקייה" (1975), בו זכה באוסקר, ו"הניצוץ" (1980). תפקידים אלה קבעו שתי דמויות חוזרות שלו: הבלש הציני והאדם על סף הטירוף.

ניקולסון שיחק גם בתפקידים יותר רגועים ומאופקים, כמו ב"תנאים של חיבה" (1983) וב"אודות שמידט" (2002). בין שאר הסרטים המוכרים שלו: "המכשפות מאיסטוויק" (1987), "באטמן" (1989), שבו גילם את הג'וקר, "הכי טוב שיש" (1997) ו"סדנה לעצבים" (2003). בעזרת תמלוגים מהמוצרים הנלווים ל"באטמן" הוא הפך לאחד השחקנים שהרוויחו הכי הרבה על סרט אחד.

הוא גם ביים את הסרט "ג'ק וג'ק" (1990), שנחשב לשאפתני אך לא הצליח.

בשנות ה-2000 המשיך להופיע בסרטים בולטים: "אודות שמידט" (2002), קומדיות שנותרו פופולריות ו"השתולים" (2006), שבו שיחק את בוס המאפיה פרנק קוסטלו. ב-2007 כיכב ב"מתים על החיים" לצד מורגן פרימן, בתפקיד של אדם עשיר וחולה סרטן.

לאחר 2010 הופיע במעט סרטים. ב-2013 דווח כי הוא סובל מאבדן זיכרון והקטין את עבודתו, אך הוא אמר שהוא פשוט בחר תסריטים בקפידה. ב-2017 הוזכר כי הוא עשוי לחזור לפרויקט חדש, אך ההפקה בוטלה. באוקטובר 2024 דווח שיקבל הוקרה מהיכל התהילה של הכדורסל עבור תמיכתו בקבוצת לוס אנג'לס לייקרס.

ניקולסון היה נשוי פעם אחת והוליד שישה ילדים מחמש נשים. הוא ניהל מערכות יחסים ארוכות, בין השאר עם השחקנית אנג'ליקה יוסטון. את בנם כיילב הכיר רשמית מאוחר יותר לאחר ויכוחים ותקופות תמיכה כספית.

הוא מעריץ מושבע של קבוצות הספורט ניו יורק יאנקיז ולוס אנג'לס לייקרס, ומחזיק בכרטיס מנוי ללייקרס מאז 1970. ב-2008 הביע תמיכה פוליטית בהילרי קלינטון בבחירות המקדימות.

עם 12 מועמדויות לפרסי האוסקר ושלושה זכיות, ניקולסון הוא השחקן הגברי המועמד ביותר בהיסטוריה. בין פרסי ההוקרה הנוספים שלו: גלובוס הזהב, באפט"א, גראמי והיכל התהילה של קליפורניה (2008).

(נמנע פירוט מלא; הסרטים הבולטים מוזכרים בגוף הטקסט.)

ג'ק ניקולסון נולד ב-1937. הוא שחקן מפורסם. תסריטאי אומר: כותב את הסרט. במאי אומר: מוביל את הצילומים. מפיק אומר: מארגן כסף ועבודה.

כשהיה ילד גדל אצל סבתו. אמו התחזתה לאחותה, והוא גילה זאת רק בבגרות.

זכה בשלושה פרסי אוסקר. שיחק בסרטים ידועים כמו "צ'יינהטאון", "קן הקוקייה" ו"הניצוץ". הוא גם שיחק את הג'וקר ב"באטמן".

חלק מהדמויות שלו היו מצחיקות, עצבניות או מוזרות. הוא גם שיחק בתפקידים רגועים יותר, כמו ב"תנאים של חיבה" ו"אודות שמידט".

שיחק ב"השתולים" ו"מתים על החיים". אחרי 2010 הופיע בפחות סרטים. ב-2013 דווח על בעיות זיכרון, והוא צמצם הופעות.

היה נשוי פעם אחת והוליד כמה ילדים. הוא אוהב את קבוצות הספורט יאנקיז ולייקרס. מאז 1970 יש לו מושב קבוע במשחקי הלייקרס.

קיבל פרסים חשובים: אוסקרים, גלובוסים ובאפט"א. ב-2008 נבחר להיכל התהילה של קליפורניה.

רשימת סרטים מפורסמים מוזכרת בגוף הטקסט.