ג'רום רובינס

ג'רום רובינס (11 באוקטובר 1918, 29 ביולי 1998) היה רקדן וכוריאוגרף יהודי‑אמריקאי. הוא זכה באוסקר על בימוי הסרט סיפור הפרברים, ועבד שנים רבות בברודוויי ובחיי הבלט של ניו יורק.

בשנת 1937 הופיע ברפרטואר יידיש בשם "האחים אשכנזי". ב‑1940 התקבל לתיאטרון הבלט האמריקאי והתקדם מהר לסוליסט וכוריאוגרף (יוצר ריקוד). ב‑1949 עבר ללהקת בלט העיר ניו יורק של לינקולן קירסטין וג'ורג' בלנשין, ושימש שם כמנהל אמנותי שותף.
הרבה שנים ניהל להקות וחזר להוביל את בלט העיר ניו יורק ב‑1969. לאחר מותו של בלנשין ב‑1983 חלק יחד עם פיטר מרטינס את הניהול האמנותי.
כרקדן נטל חלק בתפקידי מפתח כמו פטרושקה והבן האובד. ככוריאוגרף יצר יצירות חשובות למוזיקה של ליאונרד ברנשטיין, כולל פנסי פרי (Fancy Free) והדיבוק.

בשנת 1946 הופיעו רובינס וברנשטיין ביצירת on the town, שנבנתה על בסיס עבודה מוקדמת שלהם. ב‑1957 רובינס ביים וכוריאוגרף את סיפור הפרברים. ב‑1964 היה בין יוצרי כנר על הגג.

ב‑1956 עיצב רובינס את הכוריאוגרפיה לסרט המלך ואני. ב‑1961 קיבל יחד עם הבמאי רוברט וייז את פרס האוסקר לבמאי הטוב ביותר על סיפור הפרברים. על אותו סרט קיבל גם הוקרה על עבודתו בכוריאוגרפיה.

בשנת 1953 תרם לרצינות המקצועית של להקת ענבל דרך חיבור עם אנה סוקולוב. ב‑1969 יצר ללהקת בת‑שבע את העבודה תנועות. ב‑1977 ביצעה בת‑שבע את עבודתו אחר הצהריים של פאון.

ג'רום רובינס נולד ב‑1918 ונפטר ב‑1998. הוא היה רקדן וכוריאוגרף.
כוריאוגרף = מי שעושה ריקודים וממציא אותם.
הוא עבד בברודוויי ובלהקות בלט גדולות.

בשנת 1940 הצטרף לתיאטרון הבלט האמריקאי. שם הוא רקד ותיארגן ריקודים. אחרי זה הצטרף לבלט העיר ניו יורק. הוא עזר לנהל את הלהקה.
הוא רקד תפקידי מפתח כמו פטרושקה.

ב‑1957 ביים רובינס את הסרט המפורסם סיפור הפרברים. הוא גם עיצב את הריקודים בו.
בשנת 1964 הוא עבד על כנר על הגג.

ב‑1956 עיצב את הריקודים בסרט המלך ואני. ב‑1961 קיבל פרס אוסקר על סיפור הפרברים.

הוא עזר ללהקות מחול בישראל. ב‑1969 נתן ללהקת בת‑שבע את העבודה תנועות. ב‑1977 ביצעה בת‑שבע את אחר הצהריים של פאון.