גאורגי ז'וקוב

גאורגי קונסטנטינוביץ' ז'וקוב (1896, 1974) היה מצביא ופוליטיקאי סובייטי. בדרגת מרשל ברית המועצות, נודע כראשי המפקדים שהובילו את ניצחונות ברית המועצות במלחמת העולם השנייה. ז'וקוב היה ראש המטה הכללי של הצבא האדום בתחילת הפלישה הגרמנית, ופעם נוספת קיבל פיקודים בכירים בהמשך המלחמה. אחרי המלחמה הוא ירד מגדולתו אצל סטלין, אך חזר לפעילות תחת חרושצ'וב ונפל שוב פוליטית לפני שהוחזר לכבודו בידי ברז'נייב.

נולד בכפר סטרלקובקה במשפחה ענייה. בגיל צעיר עבד במוסקבה וכשפרצה מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא. שרת כטוראי וזכה בעיטורים על אומץ לב. לאחר המהפכות הצטרף לבולשביקים והמשיך להילחם במלחמת האזרחים. בשנים הראשונות רכש ניסיון פיקודי שנקבע כחלק מעבודתו בצבא האדום.

בין שתי המלחמות ז'וקוב עלה בשורות הצבא. הוא למד באקדמיות צבאיות, פיקד על גדודים ודיוויזיות פרשים, והפגין נטייה לתכנון זהיר וקפדנות במשמעת. בלט כמתמחה בלוחמת שריון ובטקטיקות התואמות בין חילות הרגלים, השריון, האוויר והארטילריה.

בקיץ 1939 נשא ז'וקוב פיקוד במערכה נגד כוחות יפניים באזור הנהר חלקין גול במונגוליה. שם יישם עקרונות של תיאום בין חילות הצבא וניצח, ובכך הביא להכרה ביכולתו האסטרטגית.

בינואר 1941 מונה ז'וקוב לראש המטה הכללי, תפקיד בכיר בהנהגה הצבאית. ב-22 ביוני 1941, כשהחל מבצע ברברוסה, הפלישה הגרמנית לברית המועצות, ז'וקוב עמד בתפקידו בתחילת המשבר הגדול. בעקבות חילוקי דעות עם סטלין על תכנית הגנה בפיקוד קייב, פוטר ב-29 ביולי 1941. זמן קצר לאחר מכן הוקפץ ושימש בתפקידי פיקוד חשובים במהלך ההגנה על לנינגרד ובהגנת מוסקבה.

ז'וקוב קידם מספר מערכות מפתח בחזית המזרחית. הוא ארגן את ההגנה על לנינגרד וביצע את תכנון מתקפת הנגד במוסקבה בחורף 1941, 1942. המתקפה עצרה את קפיצת הגרמנים והצילה את הבירה.

במולד 1942, 1943 לקח חלק חשוב בארגון והובלת המתקפה שכתרה את כוחות וורמאכט סביב סטלינגרד. מבצע אורנוס כותר את הארמייה השישית הגרמנית ונחשב לנקודת מפנה מרכזית בחזית. ניצחון זה חיזק את המורל הסובייטי ושינה את כיוון הלחימה.

בקיץ 1943 ניהל ז'וקוב את ההיערכות לקרב קורסק, כולל חיזוק קווי ההגנה והעברת עתודות. לאחר כיבוי המתקפה הגרמנית נקטו הסובייטים במתקפות נגד שדחקו את הוורמאכט לאחור.

במהלך 1944 קידם מבצעים שפתחו את שחרור שטחי ברית המועצות הכבושים. בקרב קורסון-צ'רקאסי כיתרו כוחות סובייטיים כוחות גרמניים רבים. אחר כך ניהל את תיאום מבצע בגרטיון, שפתח דרך לכניסה לפולין ולשחרור בלארוס.

בסוף המלחמה הוביל ז'וקוב את החזית הבלארוסית הראשונה במתקפה על גרמניה. כוחותיו נכנסו לברלין באפריל, מאי 1945. ב-9 במאי 1945 חתם ז'וקוב בשם ברית המועצות על מסמך כניעת גרמניה.

לאחר המלחמה מונה למפקד העליון של קבוצת הכוחות הסובייטיים בגרמניה. הוא ניסה למתן סבל אזרחים ולשפר אספקת מזון בשטחים הכבושים. סטלין חשש משמו ומהפופולריות שלו והחליש אותו פוליטית. בשלהי שנות ה־40 הוא הורחק מתפקידים בכירים.

אחרי מות סטלין תמך ז'וקוב בחרושצ'וב וחזר להנהגה. ב-1955 מונה לשר ההגנה. בתקופה זו הנהיג צמצום בכוחות הקבע, חידש תפקידי מטה והשתתף בדיפלומטיה הבינלאומית. ב-1956 היה מעורב בהחלטות לגבי המרד ההונגרי.

ב־1957 הוא הורחק שוב מתפקידיו בטענה על ניסיון להשיג השפעה פוליטית. בשנות ה־60 וה־70 הוחזר שמו ותדמיתו הציבורית בחלקה, וברז'נייב טיפח את זכרו כמגאלי מלחמה.

ב-1974 ז'וקוב נפטר במוסקבה. גופתו נשרפה ועפרו נטמן בבית הקברות של חומת הקרמלין. מאז הושבו לו כבוד וזכרו נמצא במרחב הציבורי.

נשוי פעמיים, אב לארבע בנות. התחביבים שלו כללו דיג וגידול דגים באקווריום. אשתו השנייה נפטרה ב־1973. על שמו נקראו מסלולים ורחובות, וקיים כוכב לכת מינורי הקרוי על שמו.

ז'וקוב קיבל עשרות עיטורים, כולל ארבע פעמים את מדליית "גיבור ברית המועצות".

גאורגי ז'וקוב (1896, 1974) היה מפקד גדול בצבא הסובייטי. מרשל היא דרגה צבאית עליונה. הוא עמד בראש כוחות בזמן מלחמת העולם השנייה.

נולד במשפחה ענייה. התחיל לעבוד צעיר והתגייס לצבא במלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1939 ניצח קרב נגד יפן באזור חלקין גול. זה הראה את כישורי התכנון שלו.

כשגרמניה פלשה לברית המועצות, ז'וקוב פיקד על יחידות חשובות. הוא עזר להגן על לנינגרד, והנהיג מתקפת נגד שהצילה את מוסקבה.

ז'וקוב סייע בכיבוש ובהכתרה של כוחות גרמניים סביב סטלינגרד. ניצחון זה שינה את מזל המלחמה. אחר כך עמד בתכנון ובהגנה בקרב קורסק, אחד מקרבות השריון הגדולים.

בסוף המלחמה כוחותיו נכנסו לברלין. ב-9 במאי 1945 חתם ז'וקוב על כניעת גרמניה.

אחרי הניצחון שירת בתפקידי פיקוד גבוהים. סטלין לא אהב אותו והדיח אותו. לאחר מות סטלין חזר לפעול שוב, אך נפל שוב פוליטית. בסוף חייו שב לכבודו.

היה נשוי פעמיים. אהב לדוג ולגדל דגים. זכה בעיטורים רבים, כולל ארבע פעמים "גיבור ברית המועצות".