גאורגי מלנקוב

מוסקבה, רוסיה

גאורגי מקסמיליאנוביץ' מלנקוב (8 בינואר 1902, 14 בינואר 1988) היה מדינאי סובייטי ומנהיג במפלגה הקומוניסטית. הוא היה שותף קרוב של יוסיף סטלין והחליף אותו בתפקידים מרכזיים אחרי מותו.

מלנקוב נולד באורנבורג. הצטרף לצבא האדום ב-1919 ולמפלגה הקומוניסטית ב-1920. בצבא שירת כקומיסר פוליטי, כלומר איש שאחראי על הפצת האידאולוגיה במערכת הצבאית. אחר כך למד במוסקבה ובעבודתו במפלגה הפך לאחד מאנשי סודו של סטלין.

בשנות השלושים סייע מלנקוב לסטלין וללברנטי בריה בתקופת ה"הטיהורים הגדולים". אחר כך יחסיו עם בריה התערערו והם הפכו ליריבים. ב-1946 נכנס מלנקוב לפוליטבירו, הגוף שמחליט במדיניות המפלגה. בשנות הארבעים-חמישים הוא נטל חלק בפרשת לנינגרד, שבה הוצאו מתפקידים רבים מבעלי השפעה.

ב-1952 מונה למזכירות המפלגה. לאחר מותו של סטלין במרץ 1953 הפך ליושב ראש מועצת השרים (ראש ממשלה) ולמזכיר הראשון של המפלגה. בגלל התנגדות בתוך ההנהגה הוא ויתר על תפקיד המזכיר הראשון כבר ב-13 במרץ. בהמשך התפתח עידן של שיתוף שלטון בינו לבין ניקיטה חרושצ'וב.

בתקופת כהונתו כראש ממשלה (1953, 1955) דיבר נגד ההתחמשות הגרעינית והעדיף מעבר לייצור מוצרי צריכה. בפברואר 1955 אולץ להתפטר, בין השאר בגלל הקרבה שלו לבריה והכשלונות במדיניותו. למרות זאת נשאר בוועד הנשיאות לתקופה.

ב-1957 נכשל ניסיון להסיר את חרושצ'וב מהשלטון, והדחיקה ההדרגתית שלו נמשכה. ב-1961 סולק מהמפלגה ונשלח מחוץ למוסקבה, שם הפך למנהל תחנה הידרואלקטרית באוסקמן שבקזחסטן. הוא נשאר בתפקיד זה עד פרישתו.

מוסקבה, רוסיה

גאורגי מלנקוב (1902, 1988) היה מנהיג גדול בברית המועצות. הוא עבד צמוד לסטלין.

מלנקוב נולד באורנבורג. הוא הצטרף לצבא האדום ב-1919. לאחר מכן הצטרף למפלגה הקומוניסטית ב-1920. בצבא הוא היה קומיסר פוליטי (איש שמוודא שהחיילים מבינים את רעיונות המפלגה).

בהמשך למד ועבד במפלגה. בשנות ה-30 הוא עזר לסטלין בזמן ה"הטיהורים". מאוחר יותר רבים הפכו ליריביו.

ב-1953, אחרי מותו של סטלין, הפך מלנקוב לראש הממשלה. הוא דיבר נגד מלחמה גרעינית. רצה לייצר עוד מוצרים לאזרחים במקום רק מפעלים כבדים.

ב-1955 הוציאו אותו מתפקידו בגלל קשרים עם בריה וכישלונות מדיניות. ב-1961 סולק מהמפלגה ושלחו אותו לאוסקמן שבקזחסטן. שם ניהל תחנת כוח עד שפרש לגמלאות.