ריצת מרתון

מרתון הוא ריצה למרחק של 42.195 קילומטרים. מקור השם הוא באגדה על פידיפידס, שליח אתונאי שאמר לפי השמועה את בשורת הניצחון מרמת מרתון לאתונה. בהיסטוריה יש גם גרסאות אחרות לסיפור, כולל סיפור שבו פידיפידס רץ מרחקים ארוכים בהרבה.

הרעיון למרוץ המרתון הוצע למשחקים האולימפיים של 1896. המרחק לא היה קבוע בתחילת הדרך והשתנה מאולימפיאדה לאולימפיאדה. במרוץ הראשון של 1896 הריצו כ־40 קילומטרים, וניצח ספירידון לואיס בזמן של פחות מ־3 שעות.
בשנת 1908 במסלול לונדון הוחלט שהמרוץ יחל בטירת וינדזור ויסתיים באצטדיון האולימפי, וכך נקבע המרחק של 42.195 קילומטרים. ב, 1921 אימצה אותו התאחדות האתלטיקה הבינלאומית כתקן רשמי.

במשך שנים נשים לא הורשו להשתתף רשמית במרתון. רבות מהן רצו בכל זאת, בדרכים שונות. ב‑1967 קתרין סווייצר הצליחה להירשם בשם שאינו מגלה את מינה, קיבלה מספר והחלה לרוץ. מנהל המרוץ ניסה למנוע ממנה להמשיך, אך האירוע תועד באמצעי התקשורת והיא סיימה את הריצה. רק בשנות ה‑70 החלו להכיר רשמית במרתוניות נשים.

יש מאות מרתונים בשנה ברחבי העולם. המרתונים הבולטים כוללים את טוקיו, ניו יורק, ברלין, לונדון, בוסטון ושיקגו. התאחדות האתלטיקה מעניקה למרתונים תוויות זהב, כסף וארד לפי איכות האירוע. במירוצים המרכזיים יש פרסים כספיים גדולים לסגל המנצחים.

עד 2004 נהגו לכנות את התוצאות הטובות ביותר "זמנים מיטביים". היום יש כללים ברורים למסלולים כדי ששיאים יוכרו רשמית. אליוד קיפצ'וגה רץ קרוב לשעתיים במסגרות ניסיוניות: ב‑2017 רץ 2:00:25 בפרויקט של נייקי, וב‑2019 השלים מרתון בפחות משעתיים (1:59:40) בפרויקט אחר. תוצאות אלו לא הוכרו כשיא עולם, כי נעשה בהן שימוש במכתיבי קצב מיוחדים ובתנאים לא סטנדרטיים.

המאתגר במרתון הוא משך המאמץ וההכנה הדרושה. הרבה אנשים חובבים רואים אותו כיעד שניתן להשיג באימון סדור. במסלולים תומכים משתמשים ב"פייסרים", רצים שמכוונים קצב רציף כדי לסייע להגיע לתוצאה מסוימת.

הגליקוגן (רישום: חומר אנרגיה שאוחסן בשרירים) הוא מקור האנרגיה העיקרי בזמן ריצה. מאגרי גליקוגן מספקים אנרגיה לזמן מוגבל, וכאשר הם אוזלים, השרירים עוברים לשרוף יותר שומן. המעבר הזה עלול לגרום לתשישות קשה הנקראת "הקיר". ניתן להפחית את התופעה בעזרת אימונים מותאמים והעמסת פחמימות (צריכת פחמימות לפני המרוץ).

אימוני מרתון מיוחדים מתחילים בדרך כלל 5, 6 חודשים לפני המרוץ. התוכנית כוללת מרחקים ארוכים, עבודת סיבולת ואימון לקצב רציף.

אחרי מרתון השרירים חלשים, המערכת החיסונית נשחקת והאיזון הכימי בגוף משתנה. ההחלמה המלאה עשויה לקחת עד כשלושה שבועות.

מרתון ראשון בישראל התקיים ב‑1934 בין תל אביב לנס ציונה וחזרה. מאז התקיימו מרוצי מרתון שונים, והמרתון הבולט כיום הוא מרתון טבריה (מרתון הכנרת). בשנים האחרונות נוספו מרתונים בתל אביב, ירושלים, אילת ובנימין (מרתון התנ"ך), והמספר הכולל של אירועים עלה.

מרתון הוא ריצה ארוכה של 42.195 קילומטרים. השם מגיע מסיפור על רץ בשם פידיפידס.

בתחילה המרחק לא היה קבוע. במרתון הראשון המודרני רצו כ־40 קילומטרים. בשנת 1908 בלונדון התחילו את המרוץ מטירת וינדזור וסיימו באצטדיון. כך נקבע המרחק של 42.195 ק"מ.

לפרק זמן ארוך נשים לא הורשו להתחרות. ב‑1967 קתרין סווייצר נרשמה למרתון ובאה עם מספר 261. תיעוד האירוע עזר לשנות את הכללים בהמשך.

יש מרתונים בעולם שכל אחד מכיר, כמו ניו יורק, לונדון ובוסטון. המרתונים האלה מושכים רצים מקצועיים וחובבים.

גליקוגן (אוכל שאוגר השריר ומספק אנרגיה) עוזר לרוץ מרחקים ארוכים. כשהמאגר הזה נגמר, מהרצים מרגישים תשישות מאוד חזקה. זה נקרא "הקיר". אפשר למנוע זאת בעזרת אימונים ואכילת פחמימות לפני המרוץ.

אימונים למרתון מתחילים כמה חודשים לפני. אחרי סיום המרוץ השרירים חלשים, והגוף צריך מנוחה. ההחלמה יכולה לקחת כמה שבועות.

המרתון הראשון בארץ היה ב‑1934. היום יש מרתונים בתל‑אביב, טבריה, ירושלים, אילת ובמרחבים אחרים. יש גם מרתון הנקרא מרתון התנ"ך שמתקיים מדי שנה.