גבירתי הנאווה (My Fair Lady) הוא מחזמר משנת 1956 מאת אלן ג'יי לרנר (מילים) ופרדריק לאו (לחן). המחזמר מבוסס על המחזה פיגמליון מאת ג'ורג' ברנרד שו. ההצגה עלתה בברודוויי ב-15 במרץ 1956 והוצגה 2,717 פעמים. ב-1964 עובד המחזמר לסרט קולנוע.
הסיפור מתרחש בלונדון של 1912. הנרי היגינס הוא פרופסור ובלשן, חוקר שפה. הוא מומחה לפונטיקה, כלומר ללימוד צלילי הדיבור וההגייה. היגינס פוגש את אלייזה דוליטל, מוכרת פרחים עם מבטא קוקני. מבטא קוקני הוא צורת דיבור דרום-לונדונית, שקל להבחין בה.
היגינס מתערב עם קולונל פיקרינג, גם הוא בלשן, שאם יצליח להדריך את אלייזה לדבר אנגלית "מכובדת". אלייזה לומדת בביתו של היגינס, עוברת אימונים קפדניים, ומצליחה להשתלב בחברה הגבוהה. בקרב חברים ובלשן הונגרי מוערך אף טוענים שהיא בכלל אצילה זרה, בגלל אנגליתה המושלמת.
ההצלחה הציבורית מלווה בקונפליקט אישי: היגינס רואה בה הוכחה לתאוריה, ולא כאישה עם רגשות. אלייזה מתמרמרת ועוזבת; היא מוצאת נחמה בפרדי, מחזר צעיר. בסוף היא חוזרת אל היגינס, והקשר ביניהם מתבהר.
המחזה של שו הופיע לראשונה ב-1913. שו התנגד לשינוי למחזמר, אך לאחר מותו קיבל המפיק גבריאל פסקאל רשות להפיק מחזמר לפי המחזה. לרנר ולאו כתבו את השירים. התפקיד הראשי של אלייזה על הבמה שוחק על ידי ג'ולי אנדרוז; הנרי היגינס גילם רקס האריסון. מחזמר זה רץ שנים רבות והחזירו אותו בעיבודים ובחידושים, בין השאר במעריצות בווסט אנד ב-2001.
ב-1964 הופק סרט מוזיקלי לפי המחזמר. ג'ולי אנדרוז לא שיחקה בסרט; התפקיד ניתן לאודרי הפבורן. שירתה של אלייזה בסרט הושמעה על ידי הזמרת מרני ניקסון. רקס הריסון זכה באוסקר לשחקן הטוב ביותר. הסרט קיבל גם את פרס הבימוי הטוב ביותר.
בישראל הועלה המחזמר לראשונה ב-1964 בהפקת גיורא גודיק. בתפקיד אלייזה עלתה רבקה רז, ובתפקיד היגינס שיחק שייקה אופיר. ההפקה סימלה את תחילתו של עידן מחזות הזמר בארץ. המחזמר חזר לבמה בכמה הפקות ומחזורים חשובים, בין השאר ב-1986 וב-2013.
קיימות כרזות ועצבי עטיפות של המחזמר, כולל כרזת 1956 ועטיפת הגרסה הישראלית מ-1964.
קיים פסקול/אלבום עם שירי המחזמר והקלטות מההצגות ומהסרט.
גבירתי הנאווה הוא מחזמר מ-1956. הוא נבנה לפי המחזה פיגמליון של ג'ורג' ברנרד שו.
הסיפור קורה בלונדון ב-1912. היגינס הוא מדען של דיבור. הוא לומד צלילים בשם פונטיקה. אלייזה מוכרת פרחים. היא מדברת במבטא קוקני. זהו דרך דיבור של דרום לונדון.
היגינס לוקח את אליזה ללמוד לדבר אחרת. הוא רוצה שתישמע כמו "גברת". אלייזה לומדת קשה ומצליחה להשתתף במסיבות. היגינס מתייחס אליה לעתים כאילו היא ניסוי. אלייזה כועסת ועוזבת. בסוף היא חוזרת, והם נפגשים מחדש.
ב-1964 נעשה סרט לפי המחזמר. ג'ולי אנדרוז שיחקה את אלייזה על הבמה. בסרט שיחקה אודרי הפבורן.
בישראל הוצג המחזמר לראשונה ב-1964. ההצגה הייתה פופולרית והייתה חשובה לתיאטרון המוסיקלי בארץ.
יש כרזות ותמונות של המחזמר והאלבומים.
יש אלבום עם השירים של ההצגה.
תגובות גולשים