גבל

גְּבַל (בפיניקית: 𐤂𐤁𐤋) הייתה עיר נמל חשובה של הכנענים־הפיניקים לחוף הים התיכון. שרידיה נמצאים בעיירה ג'בייל שבלבנון, כ־40 ק"מ צפונית לביירות. גבל הוכרה כאתר מורשת עולמית ב־1984.

האתר מיושב כבר מאז תקופת האבן החדשה, לפני כ־7,000 שנה. נמצאו שם בקתות וכלי אבן. בתקופה הכלקוליתית (אלף ה־4 לפנה"ס) התפתחו בו מבנים חדשים ונקרופוליס, עיר־מתים, כלומר בית־עלמין גדול מחוץ לעיר. בחלק מתקופות הוקברו תינוקות בתוך קנקנים.

בתקופת הברונזה גבל נודעה כמקור עץ יקר, בעיקר ארזים, ושרף שהמצרים השתמשו בו להחניטה, כלומר לשימור גופות. העיר עמדה בקשרים מסחריים חזקים עם מצרים. ב־2700 לפנה"ס נבנה בה מקדש לבעלת גבל (אלת העיר). בעת הזו נוסדו רחובות, חומות ומבני פאר, וחלק מהפרעונים הותירו שם כתובות והקדשות.

השם ‘‘ביבלוס’’ ביוונית (Βύβλος) קשור לפפירוס שמסחרו הגיע ליוון; משם נובעות מילים כמו "ביבליה" ו"Bible".

בזמני הממלכות הפיניקיות גבל המשיכה להיות מרכז חזק, עם מלכים שהשאירו כתובות. היא מוזכרת גם ברשומות אשוריות ובכתבים מקראיים. במסמכים אשורים מופיעים דיווחים על מנחות שנשלחו מהעיר והשתתפותה בקואליציות מקומיות.

העיר נכבשה והפכה לשולחת מנחות לאשור. בכתובות אסכולת־המלכים האשוריים מוזכרת גבל יחד עם ערי חוף אחרות כדוגמת צור וצידון.

גבל מוזכרת כמה פעמים בתנ"ך. היא נחשבת לחלק מהאזורים שלא נכבשו לחלוטין באותם מקרים, וגם נזכרת כבונה במקדש שלמה כחלק מעבודת העץ והאבן.

בתקופה הפרסית המשיכה גבל לפעול כבירה עירונית עם מטבעות מקומיים. על מטבעות אלה מצוירים סמלים כמו ספינות, אריה וחלזון ארגמן, סימנים כוח ומסחר.

אלכסנדר הגדול כבש את העיר, והמנהגים ההלניסטיים חדרו אליה. בידי הרומאים (64 לפנה"ס) העיר סופחה לאימפריה. בתקופה הרומית ירדה חשיבותו הכלכלית, אך מקדשיה נשארו מוקד עלייה לרגל.

בימי הביניים גבל ירדה עוד, נכבשה בידי צלבנים ואז בידי צלאח א־דין, ולבסוף נשלטה על ידי הממלוכים. בתקופה הצלבנית נבנתה מצודה, שרידי הבניין נראים באתר עד היום.

במאה ה־16 נכבשה גבל על ידי האימפריה העות'מאנית, אחר כך הייתה תחת המנדט הצרפתי, וכיום היא חלק מלבנון. העיירה המודרנית משמשת מרכז מקומי, רוב תושביה מרונים (נוצרים) ויש מיעוט שיעי. במקום מתקיימת תיירות ותיאטרון, ובקיץ נערך פסטיבל מוזיקה ברובע ההיסטורי.

במיתולוגיה המצרית מסופר שאוסיר ואיסיס קשורים לגבל: לפי האגדה תיבת אוסיר הגיעה לחוף גבל, ועץ שנשאר סביב התיבה שימש כמקור לסיפור שהשתמר בעיר. הסיפורים האלה משקפים קשרים תרבותיים עתיקים בין מצרים לכנען.

בגבל נתגלו שתי מערכות כתב חשובות: כתב הברות מקומי, שקדום לכתב האלפביתי בכנען בכאלף שנה, וכן הכתובת האלפביתית הקדומה הידועה ביותר באזור לבנון, כתובת ארון אחירם, חקוקה על סרקופג (ארון־קבורה) של מלך גבל. הכתובת מייצגת צורה מוקדמת של השפה הכנענית.

האתר הארכאולוגי שוכן על חוף הים, בצורת עיגול בקוטר כ־400 מטר. נחשפו בו מקדש על־שם בעלת גבל מ־2700 לפנה"ס, מקדש האובליסקים מהאלף ה־2 לפנה"ס ותיאטרון קטן על החוף. בצפון המתחם ניצבת מצודה צלבנית מלבנית עם חמש מגדלים. ברובע ימי־הביניים יש כנסייה, מסגד ונמל קטן.

גְּבַל (השם העתיק של ג'בייל) הייתה עיר נמל עתיקה על חוף הים התיכון. היום שרידיה נמצאים בעיירה ג'בייל בלבנון. העיר מוכרת כאתר חשוב בעולם מאז 1984.

גבל ישבה במקום כבר לפני כ־7,000 שנה. בתחילה היו שם דייגים ובקתות פשוטות. אחר כך נבנו בתים ומקומות קבורה.

גבל הייתה ידועה בשל עצי הארז שלה. מצרים רצתה את העצים האלה כדי לבנות ולשמר גופות. גבל ייצאה גם פפירוס ומוצרים אחרים והייתה מבחינתה עיר מסחר חשובה.

בגבל נמצאו כתובות שונות. אחת מהן היא כתובת אלפביתית עתיקה על ארון־קבורה של מלך בשם אחירם. נמצא גם כתב הברות מיוחד שהיה כ־אלף שנה לפני האלפבית הפיניקי.

באתר ניתן לראות שרידי מקדשים עתיקים, תיאטרון קטן וחומה של טירה צלבנית. יש גם רובע ישן עם כנסייה ומסגד ונמל קטן. בקיץ מתקיים פסטיבל מוזיקה ברובע ההיסטורי.

בסיפורי מצרים העתיקים הגיעה לתיבת אוסיר (ארון־קבורה) לחוף גבל. איסיס, אלת המיתולוגיה המצרית, מצאה שם את התיבה. הסיפור הזה מראה שאנשים מצרים וכנענים הכירו זה את זה.

=היום:
כיום ג'בייל היא עיירה מודרנית על החוף. רוב האנשים שם הם נוצרים מרונים ויש גם ישוב של שיעים. התיירים מגיעים לראות את החפירות והמבנים העתיקים.