גולגולתא (בערמית: "גולגולת"; ביוונית: Γολγοθάς) הוא השם המסורתי לגבעה ולסלע שבה לפי המסורת הנוצרית התרחשה צליבתו של ישו. צליבה, דרך הוצאה להורג על ידי קשירת או נעיצה על צלב, מיוחסת למקום זה. רוב הזרמים הנוצריים מזהים את הגבעה בתוך כותלי כנסיית הקבר, בעוד פרוטסטנטים רבים מצביעים על אתר אחר בשם גן הקבר.
שם המקום קשור ככל הנראה לצורתו, שדומה לגולגולת. פירושים נוספים הוצעו אך הרעיון שהמקום שימש הוצאות להורג חיזק את הקשר לשם. בתרגומי הברית החדשה של ימי הביניים תורגם השם ל-Calvary, צורתה הלטינית (Calvariae), ומשם השם נכנס לשימוש בשפות שונות.
על-פי המסורת, הבכירה במזהים את האתר היא הלנה הקדושה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס, שביקרה בארץ בשנת 325 וזיהתה את קברו של ישו וטענה שמצאה את הצלב האמיתי. מחקרים ארכאולוגיים מראים שהאזור סביב כנסיית הקבר היה מחצבה שפעלה עד תקופת בית שני, ושם נמצאו קברים המתוארכים למאה ה-1 לפנה"ס ולמאה ה-1 לספירה. ממצא זה תואם את תיאורי הברית החדשה על קבורתו של ישו בקרבת מקום.
במאה ה-2 הקימו הרומאים במקום פורום ומקדש לאלה אפרודיטי (בסביבות 135), כחלק ממדיניות של אדריאנוס. למרות זאת, עדויות מהמאות שלאחר מכן מראות שנצרות המשיכה לזהות את האתר עם הצליבה. לפי מסורות שונות נבנו במקום בזיליקה, meaning מבנה כנסייה גדול, ומרטיריון, מבנה זיכרון לסנטה המקומית, בקרבת הסלע.
סלע הגולגולתא מוקף כיום במבנה בן שתי קומות בתוך כנסיית הקבר. "מזבח הצליבה" מסמן את נקודת העמוד שעליו עמדו לפי המסורת, ומתחתיו דסקית כסף שמסמלת את ה"מקום המדויק". לצד המזבח סימונים מציינים את מיקומם של שני השודדים שנצלבו עם ישו.
בעבודות שיחזור בשנת 1986 נמצא בסלע חריץ עגול בקוטר כ-11.5 סנטימטרים. לא ניתן לתארך את החריץ בבירור, אך הוצע שהוא יכול היה לשמש להצבת גזע הצלב. הסלע עצמו נראה דרך חלון זכוכית. אורכו המשוער הוא כ-7 מטרים, רוחבו כ-3 מטרים, וגובהו כ-4.8 מטרים. קיים גם סדק שעובר לאורך הסלע; המסורת מקשרת אותו לרעידת אדמה בעת מותו של ישו, אך הערכת הארכאולוגים מצביעה על סדק קדום.
בעקבות חפירות ושחזורים ניסו להחזיר חלק מהחזית של הסלע למראה שהיה נהוג בתקופת קונסטנטינוס, אך מפלס הקרקע הרומי היה נמוך משמעותית מאשר היום. חוקרים מסוימים משערים שהסלע שימש לפני הקמת המקדש כבסיס לאנדרטה או לפסל.
קיימים זיהויים חלופיים לגולגולתא. הפרוטסטנטים ונוצרים אחרים מצביעים על "גן הקבר" מחוץ לחומות ירושלים, סמוך לשער שכם. זיהוי זה נקשר להצעתו של צ'ארלס ג'ורג' גורדון בשנים 1882, 1883, שעליה הצביע בשל צוק סלעי עם שני שקעים שנראו לו כשקעי עיניים. במקום זה אכן נמצאו קברים עתיקים, אך הממצא הארכיאולוגי מתוארך לשכבות קדומות מאוד, כנראה מהמאה ה-7 לפני הספירה, ולכן סביר שהאתר ננטש עוד לפני המאה ה-1.
יש גם עדויות היסטוריות קדומות, למשל אצל אוסביוס, שממקמות את גולגולתא באזור צפון-לר ציון בתקופתו, אך המונחים לגבהים ולשמות ההר השתנו במאות הבאות.
גולגולתא פירושו "גולגולת". לפי המסורת, שם זה הוא של גבעה שבה נצלב ישו. צליבה היא עונש שבו קושרים או נוקבים אדם על צלב.
השם נבחר כי הסלע או הצורה במקום דמו לגולגולת. האתר שימש גם להוצאות להורג וקברים.
הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטין, ביקרה בארץ בשנת 325. היא זיהתה שם את קברו של ישו וטענה שמצאה את הצלב. ארכאולוגים מצאו במקום קברים מהחורף של לפני ואחרי זמנו של ישו. גם נמצאה מחצבה ישנה ליד המקום.
הסלע נמצא היום בתוך כנסיית הקבר. יש שם מזבח שמסמן את נקודת הצליבה. מתחת למזבח יש דיסקית כסף שמציינת מקום חשוב. בתיקונים שנעשו נמצא חריץ עגול קטן בסלע. אפשר לראות את הסלע דרך חלון זכוכית.
חלק מהנוצרים רואים את גולגולתא במקום אחר, שנקרא גן הקבר. רעיון זה עלה בעקבות צוק עם שני שקעים שנראו כמו עיניים. במקום זה נמצאו שרידים מאוד ישנים, שאולי הותנו עוד לפני זמן ישו.
