גבריאל מוקד

גבריאל מוקד (מוליד: מוּנבֶז; נולד ב-27 באוגוסט 1933) הוא מבקר תרבות וספרות, סופר ועורך ישראלי, וניצול השואה (מי ששרד את הרדיפות הנאציות במלחמת העולם השנייה).

מוקד נולד בוורשה במשפחה יהודית שמקורה בפורטוגל מהמאה ה-16. כשהתחילה מלחמת העולם השנייה הייתה משפחתו בגטו ורשה. הוא ואמו, מגדלנה טייכנר, נמלטו מהגטו והסתתרו בזקופנה תחת זהות נוצרית עד לסיום המלחמה. אביו, שהיה רופא והישאר בגטו כדי לסייע, לא שרד. ב-1946 עלו הוא ואמו לארץ. שם המשפחה העברי, "מוקד", הוצע לו על ידי ידידו המשורר דוד אבידן.

בשנות ה-50 שימש כסגנו של אלכסנדר פן בעיתון "קול העם" ובסוף העשור ייסד יחד עם אחרים את כתב העת "עכשיו", והוא עורך אותו מאז 1957. את הדוקטורט עשה באוניברסיטת אוקספורד. שם פרסם את הספר Particles and Ideas על משנתו של הפילוסוף האירי ג'ורג' ברקלי. גם את הפוסט-דוקטורט עשה באוקספורד.

מוקד כיהן כפרופסור אמריטוס (פרופסור בדימוס) לפילוסופיה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. בנוסף לימד במחלקות לספרות באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה. כאדם של עיתון ועריכה הוא גילה ודחף משוררים מרכזיים בסצנה העברית, ביניהם יונה וולך ודפנה שחורי. בשנים 2001, 2004 כיהן כיושב ראש אגודת הסופרים העבריים.

ב-2006 הוגש נגדו כתב אישום בחשד להפרת נהלים בקופת האגודה; בהסדר טיעון ב-2008 תוקן כתב האישום להפרת אמונים בתאגיד. הוא נידון למאסר על תנאי וחויב בהשבת כספים שקיבל שלא בהתאם לנהלים. בעקבות כך מצבו הכלכלי הדרדר והוא נקלע לחובות ואיומי פינוי.

מוקד היה מעורב גם בפרוייקט תרגום והוצאה לאנגלית של משוררים וסופרים ישראלים, בתחילה בשם "תל אביב ריוויו" ואחר כך "ג'רוזלם ריוויו". עד כה יצאו כמה עשרות גיליונות בפרויקט זה.

מוקד היה נשוי שלוש פעמים. בשנות ה-60 נשא לאישה את המשוררת עפרה שונית (סמוליאנוב). אחר כך נישא לדניאלה שמי. בשנות ה-70 נישא לטובה רוזן, ולזוג נולדו שני בנים. ב-1984 אמו, מגדלנה טייכנר, נהרגה במהלך שוד בדירתה בתל אביב. כיום מוקד גרוש ומתגורר בתל אביב.

מוקד החל את עבודתו במחקר על ברקלי, ונמשך לשאלות של מבנה החומר והאטומים בהקשר פילוסופי. בתחום האסתטיקה פרסם את הספר "השיפוט האמנותי" ובו פיתח גישה של שיפוט ביקורתי אובייקטיבי מתון. משמעות הדבר לפי מוקד היא שביקורת אמנותית טובה מתייחסת למאפיינים אובייקטיביים של המדיום שבו נוצרה היצירה. הוא הזכיר שמדיום אמנותי מסוים כולל כמה מאפיינים בולטים שאפשר לבחון. כסופר ויוצר פועל במסגרת סגנון הווריאציות והמטא-וריאציות, והוא מכנה חלק מיצירתו פרוזה ניסיונית עם נטייה אקזיסטנציאליסטית.

גבריאל מוקד נולד ב-27 באוגוסט 1933 בוורשה. שמו המקורי היה מוּנבֶז.

משפחתו הגיעה מפורטוגל לפני מאות שנים. במלחמת העולם השנייה הם היו בגטו ורשה. הוא ואמו הצליחו לברוח והסתתרו בזקופנה עם זהות נוצרית עד שהמלחמה נגמרה. אביו לא שרד את המלחמה. ב-1946 הם עלו לארץ ישראל. המשורר דוד אבידן הציע לו את השם מוקד.

בשנות ה-50 הקים וערך את כתב העת "עכשיו". הוא למד באוניברסיטת אוקספורד באנגליה וכתב ספר על החשיבה של ג'ורג' ברקלי, פילוסוף אירי. הוא לימד פילוסופיה וספרות באוניברסיטאות בישראל.

הוא עזר לגלות משוררים חשובים בעברית. הוא גם פרסם כתב עת באנגלית בשם "ג'רוזלם ריוויו".

מוקד היה נשוי שלוש פעמים והיה לו שני בנים. ב-1984 אמו נפטרה באירוע שקשור לשוד. היום הוא גר בתל אביב ואינו נשוי.

מוקד כתב על איך לשפוט אמנות בצורה עניינית. הוא טען ששיפוט צריך להתבסס על התכונות של המדיום שבו נוצרה היצירה. בתור עורך הוא השתמש ברעיונות האלה בעבודתו.