גוביו

גוּבּיו (Gubbio) היא עיר בנפת פרוג'ה, בצפון‑מזרח מחוז אומבריה שבמרכז איטליה. בשנת 2001 חיו בה 30,453 תושבים.

המרכז ההיסטורי שמור היטב. יש בו רחובות צרים וארוכים מאבן אפורה, קתדרלה והריסות רומיות. העיר ידועה בקדרות מיוליקה, כלי חרס מצוירים ומצופים, וב"מרוץ הנרות" (Corsa dei Ceri). המרוץ מתקיים מדי שנה ב‑15 במאי. שלוש קבוצות נושאות פסלי ענק של הקדושים אובלדו, ג'ורג'ו ואנטוניו במעלה הר אינג'ינו, ההר שמעל העיר.

במקור קראה העיר איגוביום (Iguvium) והייתה עיר של העם האומברי. נמצאו לוחות ברונזה עתיקים כתובים בשפה האומברית, המכונים "הלוחות האיגוביים" (Iguvine Tables). הרומאים כבשו את העיר והיא הפכה לעיר רומית משגשגת. במאה ה‑11 היא הייתה קומונה (עיר חופשית ומסודרת מבחינה פוליטית) חזקה, ושיגרה כאלף אבירים לצלב הראשון; לפי המסורת הם הגיעו ראשונים לכנסיית הקבר.

לאחר מכן העיר הושפעה ממאבקים עם ערים שכנות ונשלטה ברוב הזמן על‑ידי הכנסייה הקתולית. ב‑1384 כבשו אותה דוכסי אורבינו. משפחת גבריאלי, המשפחה החזקה בגוביו, ניסתה לצבור שליטה, אך במאה ה‑17 ירדה השפעתה. העיר סופחה למדינת האפיפיור כחלק ממונטפלטרו. ב‑1860 צורפה לגוף אחד עם איטליה המאוחדת, ממלכת איטליה.

גוּבּיו היא עיר באיטליה, במחוז אומבריה. בשנת 2001 גרו בה 30,453 אנשים.

העיר העתיקה שמורה יפה. יש בה רחובות צרים מאבן אפורה. יש קתדרלה והריסות רומיות. גוביו מפורסמת בכלי חרס צבעוניים שנקראים מיוליקה (כלי חרס מצוירים). כל שנה ב‑15 במאי חוגגים שם את מרוץ הנרות. קבוצות אוחזות פסלים גדולים של אובלדו, ג'ורג'ו ואנטוניו ומרימות אותם על ההר אינג'ינו.

פעם העיר נקראה איגוביום. נמצאו בה לוחות ברונזה ישנים בכתב האומברי, שנקראים הלוחות האיגוביים. הרומאים כבשו את העיר והיא גדלה. במאה ה‑11 העיר שלחה כאלף אבירים למסע הצלב. אחר כך שלטו בה הכנסייה והדוכסים של אורבינו. במאה ה‑17 משפחת גבריאלי איבדה כוח, והעיר סופחה למדינת האפיפיור. ב‑1860 גוביו הצטרפה לאיטליה.

גם בגוביו הייתה קהילה יהודית. בעקבות רדיפות סביב המגפה השחורה גירשו אותה ב‑1486. מאוחר יותר חלק מהיהודים שבו לעיר.