אורבייטו (Orvieto) היא עיר בנפת טרני, בדרום‑מערב מחוז אומבריה שבאיטליה. העיר מושבתת על פסגה שטוחה של הר עשוי מטוף געש�י (אבנים שנוצרו מאפר ולבה שהתמצקו). הנוף מרשים: העיר ניצבת על מצוקים אנכיים ונקיפה בחומות מאותה אבן. גובהה 325 מטרים מעל פני הים, וכ־200 מטרים מעל סביבתה.
אורבייטו שוכנת בדרום‑מערב אומבריה, בסמוך לגבול עם מחוז לאציו. מדרום לעיר נמצא עמק פורייה שבו זורמים הנחלים פאליה ו‑קיאני, שמהם מי התהום מגיעים אל הטיבר. הקרקע בעמק פורייה פורייה בזכות שכבת הטוף המתפורר בעומק 20, 50 מטרים. שטח הטריטוריה של העיר הוא 281 קמ"ר, וכולל כ‑50 יישובים חקלאיים קטנים.
העיר בנויה על שכבות טוף אופקיות ששטפו אליה זרמי פירוקלסט (חומרים געשיים). הטוף לא אוגר מים, ולכן משקעים מחלחלים ונאגרם מעל שכבות חרסית בעמק. התושבים ניגשים למי התהום באמצעות בארות עמוקות.
החומרים הפירוקלאסטיים אינם מלוכדים היטב, ולכן יש סכנת מפולות. החומה והעבודות על שימורה מסייעות לייצוב המדרונות.
העיר מיושבת מאז תקופת האטרוסקים. יש הסבורים שזהו המקום של וולסינה העתיקה. מוזיאון העיר מציג ממצאים אטרוסקיים חשובים, כולל מצבה עם כתובת שמדגימה קשרים אתניים מגוונים בתקופה זו.
הרומאים כבשו את אורבייטו במאה ה‑3 לפני הספירה. בתקופות שלאחר מכן שלטו בה גותים וביזנטים. בימי הביניים עבר הכס האפיסקופאלי אל העיר, והבישוף קיבל תפקיד מרכזי. במאה ה‑10 התחילה בעיר מסורת של שלטון עירוני עצמי.
מהשנה 1201 העיר נשלטה על ידי שורה של podestà (מושלים עירוניים). במאות ה‑13, 14 התקיימו מאבקים בין משפחות משפיעות, ובכל זאת העיר הפכה למרכז אינטלקטואלי. תומאס אקווינס לימד ב"סטודיום" המקומי, וב־1337 הקים האפיפיור גרגוריוס ה‑11 אוניברסיטה קטנה.
אורבייטו נכנסה באופן מעורפל לשטחי מדינת האפיפיור במאה ה‑14. האפיפיור בוניפקיוס השמיני היה מאורבייטו. העיר צורפה לאיטליה המאוחדת בשנת 1860. ביוני 1944 שוחררה העיר על ידי בעלות הברית.
כלכלת אורבייטו נשענת על תיירות, קדרות מקומית וייצור יין לבן מוביל. העיר חברה בתנועת צ'יטהסלואו (העיר האיטית), שמקדמת תרבות מקומית ואיכות חיים.
תחת העיר נחצב מערך גדול של מערות, מנהרות, בארות, מחסנים ומעברים. העיר התחתית נפתחה לסיורים וחשפה ממצאים ארכאולוגיים. ניתן לראות שרידי חומה אטרוסקית ובית קברות אטרוסקי גדול עם מעל מאה מערות קבורה.
ב־1527, כשאפיפיור קלמנס השביעי נמלט מרומא, הוזמנו עבודות מים ומים שימושיים נבנו בעיר. באר סן פטריציו (Pozzo di S. Patrizio) תוכננה על ידי אנטוניו דה סנגאלו הצעיר. הבריכה מיועדת לאספקת מים בעת מצור, והיא מצטיינת במערכת רמפות סליליות כפולות שמאפשרות שיירות חיות משא לעלות ולרדת בלי להיתקל.
Pozzo della Cava הוא אתר תת‑קרקעי הכולל באר ותשעה "חדרים" עם חפירות מלפני 2,700 שנה. במקום נראים סימני חפירה אטרוסקית וממצאים מתקופות שונות. הבאר חודשה ונפתחה מחדש באמצע המאה ה‑20 והופעלה לתיירות לאחר שיקום בשנות ה‑80 וה‑90. עומקה כיום כ‑36 מטרים.
המצודה נבנתה ב‑1359 על ידי הקרדינל אלבורנוז. המבנה מלבני, עם שני מגדלים ותצפית פנורמית. המצודה הפכה לגן ציבורי ב‑1975.
דואומו של אורבייטו נחשב לאחד היפים באיטליה. החזית גותית ורבת‑קישוט, הגוף בנוי ברנסאנס. החומרים החיצוניים כוללים רצועות טרבטין לבן ובזלת ירוקה ושחורה. הבנייה החלה ב‑1290, ונמשכה כ‑300 שנים. בקתדרלה יש את קפלת סן בריציו, שטויירו בה פרסקו גדול של פרה אנג'ליקו ובנוצו גוצולי, והציורים הושלמו על ידי לוקה סיניורלי. סביב הקתדרלה מופיעים עיטורים וצורות שמזכירות מגן דוד.
בקתדרלה שומרים בד שעליו נטען שהופיע דם בנס שנקרה "נס בולסנה" (1263). לפי המסורת, דם זה הופיע כאשר כומר ספקן ערך מיסה. הכנסייה מכירה באירוע כ"התגלות אישית" ולא כהכרה רשמית. מדי שנה בוצעת תהלוכה בעיר שבה מציגים את הבד בתצוגה ציבורית.
אורבייטו היא עיר יפה בהרי אומבריה שבאיטליה. העיר יושבת על הר עשוי טוף. טוף זה הוא אבן שנוצרה מאפר וחרסים מהר געש.
האזור מסביב לעיר פוריה. יש שם נחלים והאדמה טובה לגידולים. העיר עומדת על גובה של 325 מטרים מעל הים.
העיר בנויה על שכבות של טוף. טוף לא אוגר מים, ולכן יש בארות עמוקות כדי להביא מים לתושבים.
החומרים של ההר לא תמיד יציבים, ולכן העיר שומרת על חומותיה כדי למנוע החלקות אדמה.
אורבייטו ישנה מאוד. אנשים אטרוסקים גרו במקום לפני אלפי שנים. הרומאים כבשו את העיר. במשך הזמן שלטו כאן שליטים שונים.
בימי הביניים גדלו תרבות ולימודים בעיר. היו כאן בונים ואמנים חשובים.
מתחת לעיר יש מערות ומנהרות. יש באר גדולה ומיוחדת שנקראת באר האפיפיור. באר זו נבנתה כדי לתת מים לעיר בזמן סכנה. יש בה רמפות מסולסלות כך שבעלי חיים לא נתקלים זה בזה.
יש גם באר נוספת בשם באר החציבה. בסביבה יש נשארים של קברים קדומים מהאטרוסקים.
לב העיר עומדת קתדרלה מרשימה בשם דואומו. החזית שלה מקושטת בצבעים ובפסלים. בתוך הקתדרלה יש ציורים גדולים על יום הדין.
יש כאן בד שמייחסים לו סיפור דתי, הנקרא נס הלחם והיין. בעיר חוגגים תהלוכה ומתהלכים עם הבד ברחובות.
אורבייטו מוכרת בזכות התיירים, כלי החרס שאנשים מייצרים שם, ויין לבן שמיוצר באזור.
תגובות גולשים