גויוק חאן

גויוק חאן (Güyük Khan; 1206, 1248) היה החאן הגדול השלישי של האימפריה המונגולית. הוא היה בנו של אוגדיי חאן ונכדו של ג'ינגיס חאן.

גויוק התחיל כמפקד בצבא תחת ג'ינגיס ואוגדיי. בשנת 1233 כוחות בראשותו כבשו את ממלכת פוקסיאן-וואנו הגיאורגית. הוא השתתף גם בפלישה המונגולית לרוסיה ולאירופה. במערכה באירופה הפיקוד ניתן לסובוטאי ולבאטו, בנו של ג'וצ'י. אוגדיי העדיף את באטו להוביל את הכוחות שנועדו לאזורים המערביים, והגויוק נאלץ לשרת תחתיהם. לאחר כיבוש רוסיה פרץ ויכוח בין גויוק, אחיו בורי ובאטו. אוגדיי כעס על גויוק, קרא לו חזרה למונגוליה ושלל ממנו את צבאו.

עם מותו של אוגדיי הופסקה המערכה באירופה. הנסיכים נקראו לשוב למונגוליה כדי לבחור חאן חדש. באטו השאיר את צבאו באזור הוולגה וקייב וביסס שם את אורדת הזהב, במקום לחזור. אלמנתו של אוגדיי, טורגנה ח'אטון, שלטה למעשה במשך חמש שנים וקידמה את מעמדו של גויוק. לבסוף, ב-1246, גויוק הושם בח'אנות והוכרז חאן הגדול.

שלטונו של גויוק היה קצר ומלא בעיות פנימיות. היו הצלחות בחזית הסינית נגד שושלת סונג וכיבוש חלקים מאיראן. אך המתח עם באטו ומשפחתו המשיך, והוא לא זכה לפופולריות רבה בקרב המנהיגים. ב-1248 קיים זימון לבאטו שבפרשנויות שונות נתפס כנסיון לעצור אותו. באותה שנה גויוק מת בגיל 42. גורמי המוות שצוינו היו שילוב של אלכוהוליזם ומחלת שיגרון, שהיא מחלת מפרקים כואבת. גויוק היה בדרכו לאזור אורדת הזהב, אולי כדי להתמודד עם באטו או להמשיך את מסע המלחמה באירופה. לאחר מותו אלמנתו ניסתה לשמור על שליטה, אך היא לא הצליחה. ב-1251 מונגקה מונה לחאן.

גויוק חאן (1206, 1248) היה החאן הגדול השלישי של המונגולים. חאן גדול פירושו המנהיג של כל האימפריה. הוא היה בנו של אוגדיי ונכדו של ג'ינגיס חאן.

גויוק היה מפקד בצבא. ב-1233 הוא ושביו כבשו ממלכה בגאורגיה. הוא השתתף גם במלחמות ברוסיה ובאירופה. הפיקוד באירופה נתן אוגדיי לבאטו וסובוטאי. גויוק זעם כי התבקש לשרת תחתיהם. אחרי כיבוש רוסיה פרצו מריבות בין המפקדים. אוגדיי כעס על גויוק ושלח אותו חזרה למונגוליה.

כאשר אוגדיי מת כל הנסיכים נקראו לחזור. באטו נשאר במערב ובנה שם את אורדת הזהב. אלמנתו של אוגדיי, טורגנה ח'אטון, שלטה חמש שנים וסייעה לגויוק. ב-1246 גויוק הוכרז חאן הגדול.

שלטון גויוק היה קצר וקשה. היו לו הצלחות בסין ובאירן. אבל רבים היו לא מרוצים ממנו. ב-1248 הוא קרא לבאטו לבוא למונגוליה. גויוק מת בגיל 42. הוא סבל מאלכוהוליזם, ומשיגרון (שזו מחלת מפרקים שגורמת לכאב). הוא היה בדרכו לאזור של באטו. אלמנתו ניסתה להישאר בשלטון, אך לא הצליחה. ב-1251 מונגקה הפך לחאן.