גויי הים

גויי הים הוא כינוי כללי לשבטים מזוינים שפרצו בים ממערב הים התיכון אל מזרח הים התיכון במאה ה-13 וה-12 לפני הספירה. הם נזכרים בתיעוד מצרי עתיק, שבו מתוארים פלישות לירידים ולמצרים, ובמכתבי אוגרית ואמורי. לפי המקורות, גויי הים הגיעו בעיקר דרך הים, ונקשרו למקורות במזרח הים האגאי ובאיי הים התיכון.

את השם "גויי הים" טבע האגיפטולוג גסטון מספרו בעקבות קרבות שתועדו על קירות מקדש רעמסס השלישי. המצרים כינו אותם "אלה שבאו מהירוק העמוק", כינוי לים התיכון. מאז המונח נכנס לשימוש במחקר כדי לתאר קונפדרציה של שבטים ימיים.

המצרים והרשומות המזרח-תיכוניות מזכירים שכירי חרב ונודדים שמשתתפים במלחמות ובמסחר. במצרים שירתו חלק משבטים אלה כשכירים בצבא רעמסס השני. מרנפתח תיאר ניצחון על פלישות של לוביים וגויי הים, ורעמסס השלישי ציין קרב ימי מפורט שבו הביס אותם, לקח שבויים ושיבץ חלקם במבצרים.

שמות שבטים מופיעים ברשימות המצריות. בין השמות הבולטים: הפלשתים, השרדנים, השיקלשים והדננים. כתובות מאוגרית מתארות איום על העיר, ושם אוגרית חרב זמן קצר לאחר מכן. גם באגדות יווניות יש אזכורים של פלישות ימיות דומות.

רוב החוקרים סבורים שחלק גדול מגויי הים הגיעו מהאגאי ומהאיים הקרובים למצרים. ההשערה נתמכת בציורים מצריים שמזכירים מראה ואביזרים דומים לאגאי. זיהויים לשמות שבטיים מקשרים חלקם לאכאים (יוונים עתיקים).

יש גם רעיונות שהשפעות איטלקיות וממרכז אירופה ניכרות בפריטים ארכיאולוגיים: קדרות, סיכות וחרוזי ענבר שהופיעו באתרים שנהרסו בתקופה זו. חוקרים העלו אפשרות שחלק מהשבטים הגיעו מסיציליה או סרדיניה, ואחרים חשבו על ברית של מדינות מערב אנטוליה בהנהגת טרויה.

הפלישות וההגירות באו בתקופה של קריסה עבור כמה תרבויות: התרבות המיקנית (ושפת הכתב שלה ליניאר B) דעכה, האימפריה החתית נחלשה וחלקים מן המזרח הים-תיכוני נחרבו. עם זאת, החוקרים חלוקים אם גויי הים הם הגורם היחיד לחורבן.

בחוף הדרומי של ארץ ישראל התיישבו הפלשתים בסוף האלף השני לפני הספירה. הם היו חלק מקונפדרציה של חמש ערים ומשם השם "פלשת" נשאר לאזור. מאוחר יותר שונה שמה של ארץ-ישראל ל"פלשתינה" בתקופה הרומית.

בגלים שונים התערבו גויי הים בממלכות הלבנט. גל צפוני פגע בערים כמו אוגרית, בעוד שגל דרומי נדחק על ידי המצרים והביא להתיישבות באזורי חוף. חלק מקבוצות גויי הים שילבו מיומנויות כמו חרושת מתכות, שירות כשכירי חרב וחקלאות והטמיעו אלמנטים תרבותיים חדשים באזורים אלה.

המחקר המודרני משלב ראיות טקסטואליות וארכיאולוגיות. יש הסכמה שחלק משבטים הגיעו מהאגאי, אך הרכבם המדויק והכוחות שגרמו לקריסה האזורית עדיין נידונים בין החוקרים.

גויי הים היו קבוצות אנשים שנסעו בים במאות ה-13 וה-12 לפני הספירה. הם הגיעו ממערב הים התיכון אל חופי מזרח הים התיכון.

השם "גויי הים" ניתן להם על ידי חוקרים. המצרים קראו להם "אלה שבאו מהירוק הגדול". ה"ירוק הגדול" הוא הים התיכון. כך קראו למי שבא מהים.

המצרים כתבו עליהם במקדשים. הם תיארו קרבות בים וניצחונות. כמה שבטים שירתו כשכירי חרב. ערים כמו אוגרית ונמלי חוף נפגעו באותה תקופה.

חוקרים חושבים שרבים מהם הגיעו מהים האגאי. הים האגאי הוא ים ליד יוון העתיקה. זה נובע משמות שבטים ודברים שנמצאו בחפירות שמזכירים את יוון.

ממצאים ארכיאולוגיים מראים גם פריטים מסוגים של איטליה ומרכז אירופה. זו סיבה להניח שמקורם היה מעורב ולא רק מקום אחד.

חלק מהשבטים גרמו להריסת ערים ויש אומרים שהם קשורים לקריסה של תרבויות כמו המיקנים. אחרים הגיעו והתיישבו. הפלשתים התיישבו בחוף הדרומי של ארץ ישראל. הם הקימו חמש ערים חשובות. השם פלשת נשאר לאזור.

בסוף, גויי הים שינו דברים במזרח הים התיכון. חלקם נשארו כחלק מהחיים החדשים במקום.