פלשתים

השם "פלשתים" מופיע במקרא ובמקורות מצריים מוקדמים. במצרים נקראו קבוצה בשם PRST, שרבים מזהים עם הפלשתים. ביוונית הם תוארו כא̇λλόφυλα (זרים). שפתם המקורית אינה ידועה. בתנ"ך הופיע גם הכינוי הגנאי "ערלים" כלפי הפלשתים, שניתן להם כי הם לא מלו את עורלתם, לפי התיאור המקראי.


במקרא הפלשתים מוזכרים במקורות שונים, החל מסיפורי האבות ועד ספרי המלכים ודברי הימים. אזכורים בראשית מתארים אותם כישובים בנגב סביב גרר, לעתים כחקלאים או רועי צאן. רוב החוקרים רואים אזכורים אלה כאנכרוניסטיים, כלומר ככתיבת אירועים מאוחרים לתקופת האבות.


בתקופת השופטים היו הפלשתים אויבים חוזרים של שבטי ישראל. סיפורי שמשון, כולל הקשר לדלילה ולהלחמות נגד הפלשתים, הם מהמפורסמים שבהם. גם שמגר מוזכר כנלחם בפלשתים בעזרת כלי חקלאי.


הפלשתים לכדו את ארון הברית לזמן מה, ואז החזירו אותו אחרי שסבלו ממכות. שאול נלחם בהם קרבות רבים והובס מולם בקרב בהר הגלבוע, שם נהרג יחד עם בניו. הסיפור המפורסם של דוד מול גוליית מציג מפגש בין צעיר ישראלי ללוחם פלשתי. דוד המשיך לנהל מלחמות נגד הפלשתים ולחזק את שלטון ישראל באזורים שונים.


בתקופת שלמה היה פחות דגש על סכסוכים ישירים עמם. בספר דברי הימים מתואר קרב שבו שאול ובניו מתו. בתקופת יהורם פלשתים ועמים אחרים פשטו על יהודה ובזזו את בית המלך, אירוע שמופיע כעונש אלוהי.


מוצאם המדויק אינו חד־משמעי. בלוח העמים בתנ"ך מוזכרו הפלשתים כצאצאי כסלחים וככפתור, שמקושרים לעתים לכרתים. ממצאים ארכאולוגיים מראים קשרים לתרבות המיקנית (תרבות מהים האגאי). תאוריה מקובלת מקשרת אותם לגלי הגירה של "גויי הים" בסוף המאה ה-13 עד ה-12 לפנה"ס.

בפפירוס האריס א מתואר קרב רעמסס השלישי בגויי הים, והוא מדווח על יישובם במבצרים ועל העברת חלקים מהם. אם מקבלים זיהוי זה, ההתיישבות הפלשתית בכנען קרתה סביב שנות 1180, 1154 לפנה"ס.

בשנת 2019 הוצעו ממצאי DNA שמצביעים על מקור אירופי דרומי לחלק מהפלשתים, אך מסקנות אלו חלקיות ותלויים בחומרים הארכיאולוגיים שנבדקו.


חמש ערי־מפתח המזוהות בתנ"ך עם הפלשתים הן: אשדוד, אשקלון, גת, עזה ועקרון. הן שלטו ברצועת חוף דרום־מערב כנען ולעתים היו ערי־מדינה עצמאיות. הממצאים הארכאולוגיים מצביעים גם על יישובים נוספים ועל השפעות תרבותיות ייחודיות.

לפי התיאורים, הפלשתים עשו מתקפות תכופות על שבטים הררים בישראל. לאחר ניצחונות דוד הם איבדו חלק מהכוח שלהם והפכו לעתים לערים עצמאיות. בשנת 604 לפנה"ס כבש נבוכדנצר את ערי הפלשתים והגלה חלק מתושביהן למסופוטמיה.


נמצאו כתובות פלשתיות ראשוניות שטרם פוענחו, שחלקן מזכירות דמיון לכתבי ברונזה מהאזור. ממצאים מאוחרים יותר מראים שהפלשתים אימצו את הכתב הפיניקי, בדומה לשכנים בישראל ויהודה. בתל גמה ובאתרים אחרים נמצאו אוסטרקונים (כתובות קצרות על חרס) בשפה מקומית ובכתב שהותאם לאזור.


בגן הלאומי באשקלון נחשף בית קברות פלישתי עם יותר מ־160 שלדים, כלי נשק ותכשיטים. הקבורה התאפיינה בשוחות, ושייכת למאות 11, 8 לפנה"ס.


במערב הפך השם "פיליסטיניזם" למונח שמתאר יחס מזלזל לאמנויות ולרוח. המושג הגיע דרך התרבות הרומנטית בגרמניה והנספח לאנגלית באמצעות מבקרים ומבקרים ספרותיים.


השם "פלשתינה" נגזר מ"פלשת". ההיסטוריון היווני הרודוטוס השתמש בשם כבר במאה ה-5 לפנה"ס. הרומאים שינו את שם הפרובינקיה ליהודה ל"סוריה פלשתינה" אחרי מרד בר כוכבא במאה ה-2 לספירה. בהיסטוריה המודרנית השם שימש גם לציון האזור כולו ולעתים נקשר לגרסה הערבית "פלסטין".


הממצאים הארכאולוגיים, הטקסטים המצריים והמקראיים מצביעים על קבוצה בעלת זהות תרבותית משורטטת, שהשתלבה באזור במשך מאות שנים. הם הביאו עימם טכנולוגיות וחפצים, והיוו שחקן מרכזי במאבקי הכוח בכנען בתקופות הברזל המוקדמות.

הפלשתים היו עם קדום בשם זה במקורות. המצרים כינו אותם PRST. היוונים קראו להם "זרים".


הם מוזכרים במקרא בסיפורי אבות ובסיפורי שופטים ומלכים. בסיפורי בראשית הם מופיעים סביב עיר בשם גרר.


בזמן השופטים היו הפלשתים אויבים של בני ישראל. שמשון נלחם בהם ויש בסיפורו פרטים מרתקים.


הפלשתים לכדו את ארון הברית לזמן מה. שאול נלחם בהם ונפל בקרב. דוד הביס את הלוחם גוליית, שמתואר כלוחם פלשתי.


לא יודעים בדיוק מאיפה הגיעו. ממצאים מראים קשר לאיי הים האגאי, כמו כרתים. יש השערה שהם הגיעו בגלי הגירה בסוף תקופת הברונזה.

פפירוס מצרי של רעמסס השלישי מספר על מלחמה בגויי הים. לפי זה, הם התיישבו בכנען בסביבות המאה ה-12 לפני הספירה.


חמש הערים המרכזיות שקשורות אליהם הן: אשדוד, אשקלון, גת, עזה ועקרון. הערים הללו שלטו ברצועת החוף.

ב־604 לפני הספירה המלך נבוכדנצר לקח חלק מתושבי הערים האלו לבבל.


נמצאו כתובות שונות שנותנות מידע על שפתם וכתבם. מאוחר יותר הם השתמשו בכתב הפיניקי, כמו השכנים שלהם.


בגן הלאומי באשקלון נחשף בית קברות עם יותר מ־160 שלדים. נמצאו גם תכשיטים וכלי חרס.


השם "פלשתינה" נובע מהמילה פלשת. הרומאים השתמשו בשם אחרי מרד גדול במאה השנייה לספירה.