גולות

גוּלוֹת הן צעצועי זכוכית קטנים, בדרך כלל מזכוכית פריזלנטית (זכוכית מבריקה וצבעונית). הן נמכרות בחבילות של 20, 40 יחידות, ובחבילה יש לעיתים גולה גדולה יותר שנקראת "בומבילה". הגולה הגדולה קלה יותר להיפגע אך גם בעלת שטח פגיעה גדול יותר. ערכן של גולות נקבע לפי נדירותן ומראהן.

יש עדויות לגולות מן המאה ה‑19. מוזיאון Walters Art במאונט ורנון, בולטימור, מחזיק דוגמה משנת כ־1860, והן מופיעות גם בסרט אילם משנת 1920 בשם The Soul of Youth.

המשחק מבוסס בעיקר על "קליעה", הניסיון לפגוע בגולה אחרת באמצעות דחיפה מבוקרת. קליעה נעשית כשהגולה מוחזקת באצבע והדחיפה נעשית על ידי האגודל. שחקנים מתאמנים לשלוט בכוח ובכיוון. פני השטח חשובים: משטח שטוח מתאים יותר ממשטח הררי.

שחקנים עוברים מטילין גולות לקיר. הזוכה הוא מי שהגולה שלו נשאר הכי קרוב לקיר. המנצח בדרך כלל זוכה בגולות של האחרים. משחק דומה נקרא "שיבר". גרסה מקובלת משתמשת גם בחפצים אחרים כמו גוגואים. כשמשתמשים במטבעות קוראים לזה "מטבע".

חופרים בור קטן, כל שחקן שם בו גולה או יותר בתחילת המשחק. שחקנים זורקים מגדה מסומנת במרחק כארבעה מטרים. המטרה להוציא גולות מהבור בעזרת קליעה. מי שמוציא גולות שומר אותן. אם מישהו מצליח להכניס את גולתו לבור, הוא לוקח את כל הקופה.
גרסה אחרת אומרת שמי שנכנס לבור אחרון מקבל את הגולות. לכן שחקנים מנסים להרחיק יריבים לפני שנכנסים.

ממקמים כמה גולות כמטרה במשטח. כל שחקן בקליעה מנסה לפגוע בגולות הנמצאות שם. פגיעה מזכה את הפוגע גם בגולה הפוגעת וגם בגולות שנפגעו.

נחפרים שלושה בורות לאורך מסלול. כל שחקן מנסה לקלוע את גולתו לתוך הבור הקרוב ואז להמשיך. הראשון שמסיים כשלו הגולה בבור השלישי הוא המנצח. מותר לפגוע בגולות יריבים כדי להרחיקן מן השביל.

"מור" הוא אזור קבוע שבו שמים מספר גולות כמטרה. מהקו המוסכם השחקנים קולעים לכיוון המור. מי שמפסיד יכול לאבד את כל הגולות שצבר. צורות המור יכולות להיות קשת, מעגל, אליפסה, קו או משולש. בחלק מהגרסאות לא חוזרים תמיד לקו ההתחלה אחרי פגיעה.

במשחק נהוגות הכרזות קצרות כדי לתת הוראה או להבין כללים מול יריבים.

לגולות יש שמות לפי גודל ועיצוב. הגימורים והדוגמאות משפיעים על הערך. יש שמות מיוחדים לכמה סוגי גולות.

גולות הן צעצועים מזכוכית מבריקה. (זכוכית פריזלנטית = זכוכית מבריקה וצבעונית). בחבילה יש הרבה גולות וגולה גדולה אחת. הגולה הגדולה קוראים לה "בומבילה".

מוצאים גולות ישנות במוזיאונים מאז המאה ה‑19. הן גם הופיעו בסרט ישן משנת 1920.

השחקן דוחף את הגולה עם האגודל. הדחיפה נקראת "קליעה". המטרה בדרך כלל לפגוע בגולות של אחרים.

זורקים גולות לקיר. המנצח הוא מי שהשאיר את הגולה הכי קרוב.

חופרים בור קטן. זורקים גולות. מי שיוצא גולות מהבור זוכה בהן.

מניחים כמה גולות כמטרה ומנסים לפגוע בהן. אם פגעת, אתה לוקח גם את הגולה שנפגעה.

חופרים שלושה בורות. כל שחקן מנסה לקלוע מהבור הראשון עד לשלישי.

"מור" זה שטח שבו שותים כמה גולות כמטרה. משחקים מקו מסוים ומנסים להוציא את הגולות.

גולות שונות נראות אחרת. לעיתים הן יקרות בגלל הצבע והצורה שלהן.