ג

ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי. שמה הוא גימל.

בעבר התייחדו שתי הגיות של ג': דגושה וְרפה. דגושה פירושה הגייה עם חיזוק קל. רפה פירושה הגייה חלשה יותר. בעגה המדוברת החדשה ג' נהגית כמעט תמיד כעיצור דגוש.

ג' שייכת לקבוצה בג"ד כפ"ת, אותיות שמקבלות דגש קל בתחילת מילה או אחרי שְׁוָא נַח. שְׁוָא נַח הוא סימן דקדוקי שמראה שאין תנועה לפני הדגש.

כאשר ג' דגושה היא בדרך כלל צליל וילוני, סותם וקולי, כלומר, עם חלק אחורי של הלשון (וילוני), עצירה רגעית (סותם) ורטט של מיתרי הקול (קולי). בחלק מהמסורות, ובעיקר בתימנית, נהגתה לעתים כצירוף שדומה לצליל j באנגלית (תר־מכתשי, מחוכך־שורק).

מקובל לקשר את צורת האות למילה "גמל". יש גם תיאוריה שהמקור הוא הירוגליף מצרי של "מקל לזריקה" (דמוי בומרנג), ושם האות נגזר ממילה שמית לאותו חפץ.

האות מיוצגת בקוד Unicode כ‑05D2. במורס היא .-- ובכתב ברייל יש לה ייצוג ייחודי. באלפבית צלילי משתמשים במילה "גימל" לייצוג הצליל.

בערך הגימטרי שלה ג' = 3. בשל כך יום ג' הוא היום השלישי, וכיתה ג' היא הכיתה השלישית.
כאשר ג' מופיעה בתחילת שנת עברית היא מסמנת 3,000 כגון: ג'תנ"א כמספור שנים (דוגמה היסטורית).

שכיחותה בעברית חדשה היא כ‑1.26% מכלל האותיות.

בקבלה משייכים לג' רעיונות של גמילה ונתינה. ג' גם משמשת כקיצור ליחידת המידה גרם. במינוח צבאי, "גימל" הוא אישור רפואי שמאפשר חייל לנוח בבית בגלל מחלה.

בנוסף, "גימל" הוא שם של להקת בנות פינית שהוקמה ב‑2002, בה שלוש זמרות.

ג' (גימל) היא האות השלישית בעברית.

בזמן הישן היו שתי צורות הגייה: דגושה וְרפה. דגושה זה עם חיזוק קטן. רפה זה חלשה יותר.
בעברית המדוברת היום ג' נשמעת בדרך כלל כצליל g כמו במילה "גו".

אנשים מקשרים את צורת האות למילה "גמל". יש גם רעיון שאולי המקור הוא ציור מצרי של מקל לזריקה, כמו בומרנג.

האות ג' מקודדת ב‑Unicode כ‑05D2. במורס היא .--. בכתב הצלילי קוראים לה "גימל".

בגימטריה ערכה של ג' הוא 3. לכן יום ג' הוא היום השלישי.
ג' גם קיצור של גרם, יחידת משקל קטנה.
בצבא המילה "גימל" משמעה אישור רפואי שמאפשר מנוחה בבית.