גונדולה

גונדולה היא סירה ארוכה וצרה עשויה עץ, שמזוהה עם ונציה. היא מופעלת בחתירה בעזרת משוט יחיד וארוך (משוט = משונה עץ שמניע את הסירה), ולעיתים מכוסה ביריעת בד למגן מפני חום, קור או גשם. לפי מסורת הונציה הגונדולות צבועות בשחור.

לפני מאות שנים הגונדולה הייתה אמצעי התחבורה העיקרי בוונציה. במאה ה-18 היו אלפים רבות; היום נשארו כמה מאות בלבד. רובן מושכרות לתיירים, וחלק קטן בשימוש פרטי או כמוניות מים שנקראות בטרמינולוגיה האיטלקית "traghetto".

הגונדולה נשוטת בידי גונדולייר, אדם שעיסוקו משיטת הסירה. מקצוע זה היה מסורתי לגברים. בשנת 2010 הוסמכה למקצוע אישה לראשונה. הגונדולייר לעיתים מבדר את הנוסעים בשירה או בסיפורים, שירים כאלה נקראים ברקרולה (שירי סירה). המקצוע מכובד וקיים לו איגוד, ולכן שייט בגונדולה יקר בדרך כלל. בולטים גם קוד הלבוש: חולצת פסים, מכנסיים כהים ונעלי עמידה, וכובע קש עם סרט צבעוני.

בעבר בניית גונדולות הייתה אומנות משפחתית מסובכת שנמשכה שבועות. בנייה כללה חיתוך, שיוף, צביעה ויצירת צורות בחרטום. היום רוב הגונדולות מיוצרות במפעלים, אך עדיין נשארים בתי מלאכה שממשיכים את המסורת.

המילה "גונדולה" משמשת גם לתיאור תאי נוסעים במערכות היסע אחרות.

גונדולה היא סירה דקה וארוכה מעץ. היא מיוחדת בוונציה. סירות כאלה שטות בתעלות במקום מכוניות.

את הגונדולה דוחפים עם משוט אחד. משוט הוא משוט של עץ שמניע את הסירה. לפעמים שמים על הגונדולה יריעת בד שמגנה מגשם וחום. בדרך כלל הגונדולות צבועות בשחור.

לפני הרבה שנים הגונדולה הייתה דרך הנסיעה העיקרית בוונציה. היום יש כמה מאות בלבד. רוב הגונדולות משמשות לתיירים.

האדם שמשיט את הסירה נקרא גונדולייר. זהו מקצוע מיוחד. ב-2010 הוסמכה אישה להיות גונדולייר לראשונה. גונדוליירים שרים לפעמים שירים שנקראים ברקרולה. הם לובשים חולצת פסים וכובע קש.

לפני היה בונים גונדולות ביד, וזה לקח שבועות. היום רוב הגונדולות מיוצרות במפעלים. עדיין יש כמה בתי מלאכה שממשיכים לבנות אותן כמו פעם.

המילה "גונדולה" יכולה לתאר גם תא נוסעים קטן במערכות נסיעה אחרות.