גופו של עניין (The Body in Question) הוא ספר מאת ג'ונתן מילר על תולדות הרפואה המערבית.
הוא נכתב בעקבות סדרת טלוויזיה של ה‑BBC שג'ונתן מילר כתב והנחה. הספר יצא באנגלית ב‑1978 ותורגם לעברית ב‑1983 על ידי יוסף גרודזינסקי. הסדרה שודרה בישראל בתחילת שנות ה‑80.
הרעיון המרכזי בספר הוא שכדי להבין את גוף האדם משתמשים בדימויים טכנולוגיים, תיאורים שמשווים את הגוף לכלים ולמכונות של התקופה. ככל שעולה הידע הטכנולוגי, מופיעים דימויים חדשים שיכולים להבהיר את אופן הפעולה של מערכות הגוף.
מילר מביא דוגמאות: הלב הושווה בדורות שונים למכשירים שונים, ובמחצית השנייה של האלף הקודם ההמצאה והפצת המשאבה (מכשיר שמזרים מים) גרמו לפריצת דרך בהבנת פעולת הלב ובטיפול במחלות שלו. דוגמה נוספת היא המחקר של הרבייה והגנטיקה. לפני המהפכה התעשייתית האמינו שהתינוק כבר 'קיים' בזרע. מאוחר יותר נתנו לדימוי שיטת הייצור ברצף, כמו סרט נע, כדי להסביר איך נוצרים חלקים שונים בהתפתחות העובר. דימוי זה סייע לחשוב על הקוד הגנטי (ההוראות הביולוגיות של התפתחות).
מילר נוקט זווית הומניסטית: הוא מציג את התפתחות הרפואה כהישג תרבותי של רוח האדם, ומציין עבודות חשובות כמו ספרו של ויליאם הארווי על מחזור הדם. הוא גם מראה קשר בין התפתחות האמנות והייצוג הפלסטי של הגוף לבין חקרו המדעי.
ההשפעה של התרבות הקלאסית, בעיקר אריסטו וגלנוס, מודגשת כמסגרת שעליה התבססו רעיונות רפואיים. למול זאת, רפואה מתרבויות לא‑אירופאיות נדונה בעיקר בפרק האנתרופולוגי, ומילר מתייחס אליה בכבוד אך אינו רואה בה מקור מרכזי של הרפואה המודרנית.
מילר רואה את תפקיד המדע כ'ביטול המסתורין', מציאת סיבות רציונליות לתופעות גופניות. אפקט הפלצבו (כאשר טיפול מדומה יוצר שיפור כתוצאה מציפייה) מוצג כאתגר שעל המחקר המדעי להתמודד איתו, ולא כחלופה שיטתית לרפואה מבוססת ראיות.
גופו של עניין הוא ספר של ג'ונתן מילר על הרפואה.
הוא נכתב אחרי סדרת טלוויזיה של ה‑BBC. הספר יצא ב‑1978 ותורגם לעברית ב‑1983. הסדרה הוצגה בישראל בשנות ה‑80.
מילר מסביר שאנשים משווים את הגוף למכונות שלהם. דימוי (השוואה) עוזר להבין איך הגוף עובד. כשהמציאו משאבה (מכונה שמזיזה מים), הבינו טוב יותר איך הלב עובד.
עוד דוגמה: פעם חשבו שהתינוק כבר קיים בזרע (תא הרבייה של האב). מאוחר יותר חשבו על ייצור בשורת עבודה, כמו סרט נע, וזה עזר לחשוב על הקוד הגנטי (ההוראות שגורמות לתינוק להתפתח).
הספר גם מציג את הרפואה כיצירה של אנשים, כמו אמנות ובנייה. יש בו התייחסות לכתבים ישנים של אריסטו וגלאנוס. רפואה מתרבויות אחרות מוזכרת בפרק מיוחד, ומילר מראה לה כבוד.
מילר טוען שמדע מנסה להסיר את המסתורין (לעשות דברים ברורים). הוא מציין את אפקט הפלצבו (כאשר טיפול מדומה גורם לאנשים להרגיש טוב יותר) כבעיה שאפשרית במחקר.
תגובות גולשים