הסתדרות הנוער העממית חלוצית גורדוניה הייתה תנועת נוער ציונית-חלוצית שהדגישה הגשמה אישית, עבודה עצמית (ציונות עובדת) וחינוך האדם לפי רעיונות א"ד גורדון.
חבורות צעירים שעלו באירופה המזרחית בשנת 1923 התארגנו רשמית ובחרו בשם גורדוניה ב-1925. הסניף המרכזי שכן בלבוב (לבוב). הרקע להקמה היה המשבר שפקד את יהודי גליציה אחרי מלחמת העולם הראשונה: פוגרומים, מצוקה כלכלית ועלייה של אנטישמיות בפולין. צעירים רבים חיפשו דרך ציונית ששמה דגש גם על צד חברתי.
גורדוניה נבדלה מהשומר הצעיר בכך שקיבלה גם נוער עובד ולא רק לומד. בסניפים כמו קראקוב ולודז' נערכו הכנות לעלייה לארץ, לימוד עברית, קורסי עבודה וגרעיני הכשרה, קבוצות שהתרגלו לעבודה פיזית והכינו את חבריהן לחיים חקלאיים בארץ.
בתשומותיה התרחבה התנועה בפולין ובמדינות אחרות. ב-1928 הייתה כבר תנועה משמעותית עם אלפי חברים. בשנות ה-30 חבריה עלו בהמוניהם לארץ ישראל והקימו קבוצות יישוביות, בין השאר את חולדה וקבוצות נוספות בחוף ובצפון.
במלחמת העולם השנייה פעלו חברי גורדוניה גם במחתרת, פעילות סודית נגד הכיבוש, וסייעו לפליטים וניצולים. חניכים מיסדו מעורבות בנדבכים של ההתנגדות, למשל במרד גטו ורשה ובמרידות נוספות. אחרי המלחמה עסקו השליחים בתמיכה במחנות העקורים ובהברחת ניצולים.
מנהיג מרכזי של התנועה היה פנחס לבון, שקידם את המסלול החלוצי ונלחם נגד מרכסיזם דוגמטי ועליונות לאומנית. ב-1940 וב-1945 התבצעו איחודים והשתלבות בתנועות ציוניות-סוציאליסטיות אחרות. לבסוף, האיחודים המשיכו וב-1959 נוצרה התנועה המאוחדת שהתמזגה עם הנוער העובד והלומד.
גורדוניה שאבה את השראתה מאז רציונל של א"ד גורדון, שראה קשר הדוק בין עבודת האדם לאדמת האומה. התנועה הדגישה עלייה לארץ, עבודה עצמית, חינוך האדם והקמת קבוצה כאחיזה חברתית ואידאולוגית.
כמו בתנועות צופיות אחרות, לגורדוניה היו מידות (עקרונות התנהגות) שנועדו לכוון את החניכים בדרך ערכית וחברתית.
הסתדרות הנוער העממית חלוצית גורדוניה הייתה תנועת נוער יהודית. היא רצתה שילדים נעבדו וילמדו בשביל לבנות ארץ.
החבורה התחילה ב-1923 בגליציה. ב-1925 קראו לעצמם גורדוניה. המרכז היה בעיר לבוב. הרבה חברים הגיעו מעיירות וערים קטנות.
הם למדו עברית והכינו עצמם לעלייה, סיפור של מעבר לארץ ישראל. היו מחנות קיץ ועבודה כדי ללמוד חקלאות ומלאכות. רבים עלו לארץ בשנות ה-30.
במלחמה חלק מהחברים עבדו בסתר ועזרו לפליטים. אחרי המלחמה נשארו שליחים שעזרו לניצולים. כמה חברים הקימו יישובים בארץ, למשל חולדה.
הם קיבלו השראה מאדם בשם א"ד גורדון. הוא אמר שעבודה מחברת בין האדם לארץ. גורדוניה האמינה בעבודה עצמית, בחברות ובחיי קבוצה.
לתנועה היו עקרונות ההתנהגות, כמו בתנועות צופיות. הם ניסו להיות חברים טובים ולעבוד יחד.
תגובות גולשים