גוריה

גוריה היא מחוז בדרום־מערב גאורגיה. דרומה של גוריה הוא הררי עם מדרונות מתונים. צפון המחוז נמצא במישור קולכתי. גבולות המחוז הם: אימרתי בצפון, סאמצחה־ג'אוואחתי במזרח, אצ'ארה בדרום והים השחור במערב.

האקלים סובטרופי־לח, כלומר חם ולח יחסית. הצמחייה עשירה ולרוב יערית. הכלכלה התבססה בעבר על שדות תירס. במאה ה־20 החלו גם לשתול מטעי תה.

התושבים מדברים בדיאלקט מקומי של הגאורגית, שנקרא גוריאולי. הנהרות העיקריים במחוז הם סופסה ונטנבי.


לאחר עצמאות גאורגיה ב־1991 קיבלה גוריה מעמד רגיוני (מחוז). בירתה היא אוזורגתי. המחוז מחולק לשלושה ראיונים (תת־מחוזות): נפת אוזורגתי, נפת לנצ'חותי ונפת צ'וחטאורי.


בימי הביניים צמחה כאן נסיכות פיאודלית. היא הצטרפה לממלכה הגאורגית בסוף המאה ה־10. אחרי פירוק הממלכה במאה ה־15 חזרה להיות נסיכות עצמאית בראשות שושלת גוריאלי.

כמו אזורים אחרים במערב גאורגיה, גוריה נחבלה מפלישות עות'מאניות. במאה ה־17 חלק מדרום־גוריה, שאחר כך הפך לאג'ריה, הופרד ואוכלוסייתו אוסלמה (קיבלה את הדת האיסלאמית).

ב־1828 רוסיה סיפחה את הנסיכות וביטלה אותה. מסוף המאה ה־19 היו כאן פעילויות מחתרתיות של איכרים בעלי רעיונות מרקסיסטיים. בתקופה הסובייטית נעשה בכוח תהליך קולקטיביזציה, כלומר מיזוג החוות לחקלאות משותפת. אז המחוז נאבק בעוני כי לא פותח בו תיעוש משמעותי.

אדוארד שווארדנאדזה, המנהיג לשעבר שהשפיע על גאורגיה וברית המועצות, נולד במחוז. מתחילת שנות ה־90 המחסור באנרגיה פגע בחקלאות ובהכנסות התושבים.

גוריה נמצאת בדרום־מערב גאורגיה, ליד הים השחור. מדרום יש הרים. מצפון יש מישור רחב.

שם הבירה הוא אוזורגתי. המחוז גובל באימרתי בצפון, באג'ריה בדרום ובים השחור במערב.

האקלים חם ולח (סובטרופי). יש הרבה יערות. פעם שיתלו שם בעיקר תירס. במאה העשרים התחילו לגדל תה.

התושבים מדברים דיאלקט של גאורגית. קוראים לו גוריאולי. הנהרות העיקריים הם סופסה ונטנבי.


גוריה נחלקת לשלושה תת־מחוזות: אוזורגתי, לנצ'חותי וצ'וחטאורי.


בימי הביניים הייתה כאן נסיכות, סוג של מדינה קטנה. היא הצטרפה לממלכה הגאורגית מאוחר.

מאוחר יותר הפכה שוב לנסיכות. האימפריה העות'מאנית פלשה לכמה אזורים. ב־1828 רוסיה סיפחה את האזור.

בזמן השלטון הסובייטי חקלאים עבדו בחוות משותפות (קולקטיביזציה = חקלאות משותפת). המחוז נותר יחסית עני.

אדוארד שווארדנאדזה, מנהיג מפורסם, נולד כאן. בשנות ה־90 מחסור באנרגיה פגע בחקלאות.