גוש אמונים

גוש אמונים הייתה תנועה חברתית דתית-לאומית שצמחה אחרי מלחמת יום הכיפורים. מטרתה הייתה לקדם הקמת התנחלויות, יישובים חדשים, בחלקים שנכבשו במלחמת ששת הימים, במיוחד ביהודה ושומרון, ברצועת עזה, ברמת הגולן ובסיני. התנועה נוסדה בידי תלמידיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, שהאמין כי ישוב הארץ מהווה חלק מתהליך הגאולה. הקמה

הקבוצה הוקמה רשמית ב-7 בפברואר 1974 בביתו של הרב יואל בן נון באלון שבות. במסמכי היסוד נקבעה מטרה להחיות את ההגשמה הציונית על יסוד מורשת ישראל. בשעות שלאחר מכן קיבלו המייסדים תמיכה רוחנית מהרבי צבי יהודה, והוא עודד שיתוף פעולה עם כל חלקי העם.

בתחילת דרכה פעלה גוש אמונים בתוך מפלגת המפד"ל ואז נפרדה כדי להרחיב את מעגל התומכים. הפעילות כללה לובינג בכנסת, הפגנות וניסיונות להקים נקודות ישוב בשטחים. ניסיון מרכזי היה הקמת "אלון מורה" בחווארה שבשומרון ב-5 ביוני 1974, בהשתתפות חוג של מתיישבים ותמיכה של כמה דמויות פוליטיות. צה"ל פינה את המתנחלים באופנים שונים, וחזרו ניסיונות חוזרים להקים יישובים בסבסטיה ובאתרים נוספים. באוקטובר 1974 נעשו ניסיונות התנחלות מרוכזים במספר מקומות בו-זמנית, אך גם הם פונו על ידי הצבא. במקרים אחדים הושגה פשרה, ומחנות חיילים נטושים נהפכו ליישובים קבע, כמו קדומים ושילה.

ניצחון הליכוד ב-1977 הקנה רוח גבית לתנועה, אך לחצים בינלאומיים האטו יישום מדיניות התיישבות נרחבת. בשנים הבאות הוסדרו חלק מההתיישבויות: הממשלה אישרה העברות שטחים והקמת יישובים, אך חלקן הועתקו בעקבות הליכים משפטיים. ב-1978 הכינו פעילי גוש אמונים תוכנית אב להתיישבות ביהודה ושומרון שכללה יעדים ותוכנית ביצוע ליישובים לעשרות שנים. בשלהי שנות ה-70 תחילת ה-80 הפעילות עוררה מתיחות ביחסי ישראל-ארה"ב; הנשיא ג'ימי קרטר ביקר את המדיניות כבלתי-תואמת את הדין הבין-לאומי. בשנות ה-80 התנועה חדלה להתקיים כגוף מאורגן, וחבריה הצטרפו למפלגות ימין ולארגונים כגון מועצת יש"ע. בהמשך הממשלה אימצה מדיניות של הקמת התנחלויות בשטחים.

מנהיגות התנועה הגיעה בעיקר מתלמידי ישיבת מרכז הרב. בין הפעילים הבולטים היו חנן פורת, משה לוינגר, יואל בן נון, בני קצובר ומנחם פליקס. התומכים המרכזיים היו מחנה הציונות הדתית, אך גם היו תומכים חילוניים בולטים. המתנגדים כללו אישים ומפלגות מהמרכז והשמאל, וקבוצות כמו "שלום עכשיו" שהאשימו את התנועה בהתיישבות בעלת אופי קולוניאליסטי וביצירת כיבוש בעל חוקיות שנויה במחלוקת. גם בתוך המחנה הדתי-לאומי נשמעו ביקורות על תפיסת השלמות המשיחית שהנחה חלק ממנהיגי גוש אמונים.

גוש אמונים הייתה קבוצת אנשים שהוקמה אחרי מלחמת יום הכיפורים. הם רצו לבנות יישובים חדשים. הם התרכזו בעיקר ביהודה ושומרון ובאזורים אחרים שנכבשו. הקמה

הקבוצה הוקמה ב-7 בפברואר 1974 באלון שבות. רבים מהמייסדים היו תלמידים של הרב צבי יהודה קוק. הם חשבו שיישוב הארץ חשוב מאוד.

בתחילה הפעילו צעדים פוליטיים והפגנות. הם ניסו להקים יישובים במקום שנקרא חווארה ובמקומות אחרים. לפעמים הגיע הצבא והוריד את המתיישבים מהמקום. היו ניסיונות רבים עד שנוצרו יישובים קבועים כמו קדומים ושילה.

אחרי ניצחונה של מפלגת הליכוד ב-1977 נפתחה אפשרות ליותר יישובים. אבל היו גם לחצים מדיניים מברית המועצות? מהארצות, אמריקה, כדי לא למהר. ב-1978 הכינו חברי הקבוצה תוכנית גדולה להתיישבות. בשנות ה-80 הקבוצה הפכה לפחות פעילה. רבים מהחברים הצטרפו לארגונים ומפלגות אחרות.

מנהיגים רבים היו תלמידי ישיבה, בית ספר ללימודי תורה. אנשים דתיים רבים תמכו בהם. היו גם תומכים חילוניים. אחרים התנגדו להם. חלק מהמתנגדים אמרו שהקמת יישובים כאלה פוגעת בזכויות של אנשים אחרים. יש מחלוקות אלה עד היום.