גי מולה

גי מולה (31 בדצמבר 1905 - 3 באוקטובר 1975) היה פוליטיקאי צרפתי בולט. הוא כיהן כראש ממשלת צרפת ושר החוץ בתקופת מבצע קדש (משבר סואץ, 1956).
מולה נולד בפלר במשפחה של פועלים. למד באוניברסיטת ליל והיה מורה לאנגלית בתיכון באראס. הוא קודם למזכ"ל התאחדות המורים, כלומר מנהיג הארגון שמייצג מורים בצרפת.
במלחמת העולם השנייה נלקח לשבי על ידי הגרמנים, שוחרר אחרי שבעה חודשים והצטרף למחתרת (תנועת התנגדות חשאית נגד הכיבוש).
בין 1945 ל-1949 כיהן כראש עיריית אראס. שימש כשר בממשלה של לאון בלום ונבחר לאספה הלאומית (הפרלמנט של צרפת). ב-1946 נבחר למזכ"ל המפלגה הסוציאליסטית, תפקיד שבו החזיק עד סוף שנות ה-60.
בבחירות 1956 ייסד יחד עם פייר מנדס פראנס את החזית הרפובליקנית ונבחר לראש הממשלה בפברואר 1956. הוא החזיק בתפקיד 16 חודשים, יותר מכל ראש ממשלה אחר ברפובליקה הרביעית עד אז.
במהלך כהונתו התחזקו הקשרים עם ישראל, וצרפת סיפקה נשק שאִפשר לישראל לפעול במבצע סיני. מולה נימק את תמיכתו גם בהקשר לשואה.
באותה תקופה החמיר הסכסוך באלג'יריה (מאבק לדוגמה על שליטה ועצמאות). בשל קשיים כלכליים ופוליטיים והתסכול מהמצב שם, מולה התפטר במאי 1957. במאי 1958 תמך בהחזרת שארל דה גול לשלטון ושימש כסגן ראש הממשלה בממשלתו הראשונה.

גי מולה נולד ב-1905 ונפטר ב-1975. הוא היה פוליטיקאי צרפתי חשוב.
הוא עבד כמורה לאנגלית בבית ספר. אחרי תחילת מלחמת העולם השנייה הוא נלקח בשבי על ידי הגרמנים. אחרי ששוחרר הצטרף למחתרת. (מחתרת היא קבוצה שפועלת בסתר נגד הכובש.)
אחרי המלחמה הוא היה ראש העיר של אראס ועבד בפרלמנט של צרפת.
ב-1956 נבחר לראש ממשלה. בתקופתו חיזק את הקשרים עם ישראל ועזר בתקופה של מבצע סיני (הקרב בים וביבשה סביב תעלת סואץ).
באותה תקופה התחילו בעיות קשות באלג'יריה. בגלל החששות הכלכליים והפוליטיים, מולה התפטר ב-1957. בשנת 1958 הוא תמך בחזרה לשלטון של שארל דה גול ועבד כסגן ראש הממשלה.