גיבון האינאן

גיבון האינאן (Nomascus hainanus) הוא מין של גיבון מצויץ, כלומר גיבון שמפיק קריאות חזקות.

המין התגלה כבר ב־1826 יחד עם גיבון שחור מצויץ, ונחשב תחילה כתת-מין שלו. לאחר מחקרים גנטיים ובהקשבה לקריאותיהם הופרד כמין נפרד.

תפוצת המין מצומצמת לאי האינאן שבדרום סין, שטחו כ־34,000 קמ"ר. הוא נחשב לאחד מ־25 הפרימטים הנדירים ביותר, ועלול להיעלם עד סוף המאה ה־21.

בשנות ה־50 נצפו כ־2,000 פריטים על האי. כיום נותרו פחות מ־30 פריטים, רובם בשמורות ובתוכניות שיקום. הירידה החדה נגרמה בעיקר בשל בירוא יערות. האוכלוסייה הוגבלה למורדות ההרים, שם נפגעה מציד לא חוקי ומסחר בגורים, לעתים אף בתוך שמורות.

בשנת 2001 הועברה האחריות על השמורות לחברה הזואולוגית הצרפתית. יחד עם אוניברסיטאות סיניות החלו תוכניות לשיקום המין.

מבחינת מראה: לזכרים פרווה קצרה ושחורה, והכתר המצויץ אינו בולט. לנקבות פרווה צהובה‑חומה, עם ציצית שחורה וכתמים לבנים מעל הפה ובגבות.

גיבון האינאן (Nomascus hainanus) הוא קוף קטן שנקרא גיבון מצויץ. מצויץ אומר שהוא מוציא קריאות רמות.

הגיבון התגלה ב־1826. בתחילה נחשבו אותו לגיבון אחר. אחר כך גילו שהוא מין שונה.

הוא חי רק על אי שנקרא אינאן, בדרום סין. האי גדול, כ־34,000 קמ"ר.

פעם היו כ־2,000 גיבונים שם. היום נשארו פחות מ־30. העצים נכרתו, וזה פגע בגיבונים. גם צדו אותם ולקחו גורים.

בשנת 2001 שמרו על השמורות חוקרים מצרפת. הם עובדים עם אוניברסיטאות בסין לנסות לשקם את הגיבונים.

לזכרים פרווה קצרה ושחורה. לנקבות פרווה צהובה‑חומה, ציצית שחורה וכתמים לבנים מעל הפה ובגבות.