גיבון כסוף-פרווה או גיבון ג'אווה (שם מדעי: Hylobates moloch) הוא מין של גיבון מהאי ג'אווה באינדונזיה.
המין אנדמי (מוגבל באופן טבעי) לאי ג'אווה. רוב חייו מבלה על העצים ביערות הטרופיים וכמעט אינו יורד לקרקע.
משקלו 4, 9 ק"ג, ומשקל בוגר ממוצע כ־8 ק"ג. אין הבדל גדול בגודל או בצבע בין זכרים לנקבות. הפרווה אפורה-כסופה, כשהקודקוד והאזור סביב החלציים כהים יותר. סביב הפנים יש פרווה לבנה-אפורה המופרדת מאזור העיניים, האף והפה בעזרת טבעת שיער דלילה שחורה. לזרועות הארוכות והגוף הצר יש תפקיד חשוב בתנועה בין העצים.
ההריון נמשך כ־7 חודשים ומביא ולד יחיד. נקבה שחיה 10, 20 שנה בזוג תוליד כ־5, 6 גורים במהלך חייה.
גיבונים חיים בקבוצות קטנות של בדרך כלל ארבעה פרטים: זוג, ולד וצעיר. הם טריטוריאליים (מגנים על הטריטוריה שלהם) ומשמיעים שירים חזקים, שלעיתים נשמעים עד קילומטר. התזונה מבוססת בעיקר על פירות, ולעיתים גם עלים ופרחים. התנועה של הגיבון היא בתמיכה בידיים ובהתנדנדות על הענפים (brachiation), מה שמאפשר לגשת למקורות מזון מרוחקים.
המין נמצא בסכנת הכחדה קריטית. רכישת שטחי יער לחקלאות מפחיתה את בית הגידול. נכון ל־2004 נותרו כ־2,000 פרטים בטבע. המין מוחזק בשבי בארבעה מרכזי שימור ברחבי העולם.
גיבון כסוף-פרווה נקרא גם גיבון ג'אווה. הוא חי רק באי ג'אווה (אנדמי, רק שם).
הוא גר ביערות גשם ועולה על העצים. הוא כמעט לא יורד לקרקע.
הוא שוקל כ־4, 9 ק"ג. הפרווה שלו אפורה וכסופה. יש לו ידיים מאוד ארוכות שעוזרות לו לזוז בין הענפים.
הם חיים בקבוצות קטנות של זוג וילדיהם. הם שומרים על השטח בקולות חזקות, שקוראים להם "שירה". הקולות נשמעים רחוק.
בעיקר פירות. לפעמים הוא אוכל גם עלים ופרחים. הוא נע מהר על הענפים על ידי התנדנדות בידיים (ברקיאציה, התנדנדות על הענפים).
הגיבון בסכנת הכחדה. נהרסים היערות שהוא צריך. בשנת 2004 נותרו כ־2,000 גיבונים בטבע. יש כמה מרכזי שימור שמגדלים אותם בשבי.
תגובות גולשים