גיבון מצויץ

גיבון מצויץ (שם מדעי: Nomascus) הוא סוג במשפחת הגיבונים. תפוצתו בהינדו-סין: וייטנאם, לאוס, מזרח קמבודיה ודרום-מערב סין. השם נובע מכתר שיער ארוך אצל הזכרים, שיוצר צורת ציצית נוצות.

משקל ממוצע של מיני הגיבון המצויץ הוא כ-7, 8 ק״ג. זה דומה למשקל של גיבון לבן-גבות, וכבד יותר מאשר גיבון אחר שנמדד ב-5 ק״ג, אך קל יותר מהסיאמנג. לנקבות המצח שחור ובולט על רקע פרווה בהירה. אצל הנקבות השערות זקורות, אבל אין ציצית כמו אצל הזכרים.

הזכרים כמעט שחורים לחלוטין. צבע הלחיים עשוי להיות בהיר אצל חלק מהמינים. פרוות הנקבות בדרך כלל צהובה בהירה, כתומה בהירה או בז׳. הפעוטים נולדים בפרווה בהירה, ואז בפרק זמן של שנה עד שנתיים חלק מהפרווה מתכהה עד לשחור אצל זכרים. בפרק הבגרות המינית, בגיל כ-5, 8 שנים, פרוות הנקבות מתבהרת שוב.

לזכרים גרון מעט אלסטי המשמש לתהודה של קריאות. גרון זה פחות בולט מאשר אצל הסיאמנג.

בעבר כל הגיבונים שויכו לסוג אחד. מחקר גנטי משנת 2001 הראה הבדלים גנטיים ברורים. למין זה יש 52 דיפלואידים, כלומר 52 כרומוזומים בסה״כ הממוּצעים בזוגות.

גיבון מצויץ (Nomascus) חי בוייטנאם, לאוס, קמבודיה ובסין. השם בגלל כתר שיער ארוך אצל הזכרים. זה נראה כמו ציצית נוצות.

גיבונים אלה שוקלים כ-7, 8 ק״ג. הזכרים בדרך כלל שחורים. הנקבות בצבע בהיר, צהבהב או בז׳. הפעוטים נולדים בפרווה בהירה, דומה לנקבות הבוגרות. כשהם גדלים שנה או שתיים, הפרווה של הזכרים מתכהה לשחור. כשהנקבות מגיעות לבגרות, בגיל כחמש עד שמונה שנים, צבע הפרווה שלהן מתבהר.

לזכרים יש גרון אלסטי קטן שמסייע לקריאות הרועמות. זה פחות בולט מהגרון של הסיאמנג.

לפי מחקר גנטי ב-2001, סוג זה שונה גנטית מגיבונים אחרים. למינים אלה יש 52 כרומוזומים.