גיבון שחור מצויץ

גיבון שחור מצויץ (שם מדעי: Nomascus concolor) הוא גיבון מהמשפחה הגיבוניים, המצוי בסכנת הכחדה חמורה בטבע.

המין חי ביערות הטרופיים ובעד עצים בדרום-מזרח אסיה. טווחו מזרחית למקונג בסין ובלאוס, ובווייטנאם צפונה מהנהר האדום. הוא נמצא גם באי היינאן שבסין.

משקל הגיבון 5, 8 ק"ג, ואורכו 45, 64 ס"מ כולל הראש. הגורים נולדים בצבע זהוב, ובחצי השנה הראשונה הפרווה מתכהה לשחור. זכרים נשארים שחורים ולעיתים יש להם כתב לבן בלחיים ובכיפה. הנקבות חוזרות לפרווה זהובה בבגרותן ולעתים מקבלות גם כתמים שחורים.
לבמין שק גרון חיצוני קטן, בליטה בחזה שנועדה להגביר את ההד והקול.

המין מונוגמי, זכר ונקבה יוצרים זוג קבוע. "מונוגמי" פירושו זוג אחד שמבלה יחד ולעיתים מגן על טריטוריה.
הם מגיעים לבגרות מינית בגיל כ־8 שנים. למחזור הייחום יש משך של כ־28 יום, כמו בבני אדם. תקופת ההריון נמשכת כ־7, 8 חודשים, ולרוב נולד גור יחיד כל 2, 3 שנים. האם מניקה כ־שנתיים, והאב וצאצא בוגר משתתפים בהגנה ובחינוך הגור.

התנועה העיקרית היא ברכיאלית, נדנוד בין ענפי העצים באמצעות הידיים. בנדנוד אחד הם עוברים עד כ־3 מטרים, וביום יכולים לכסות כ־850 מטרים. על הקרקע הם נעים לעיתים רחוקות וקצרים, ומרימים את ידיהם לאיזון. הם מתקיימים במשפחות גרעיניות, אך לעתים נצפו גם מבני עד 8 פריטים.
הם מגינים על נחלתם בקולות חזקים. קולות משמשים גם לתקשורת ולחיזוק הקשר הזוגי.

ברובו הם אוכלים פירות מתוקים שנמצאים בקנה העצים. הם אוכלים גם עלים ופרחים. מאחר שפירות זמינים בעונות, הם נעים בין אזורי מזון במהירות.

המין מושך תשומת לב בגני חיות ובתרבות, אך נמצאים גם בשבי ובצייד. בסין נחשב בשרו למעדן, ולעתים נעשה שימוש בעצמות כתרופה עממית. ההאיום החמור ביותר הוא בירוא יערות למטרות חקלאות ותעשייה. משערים שכ־75% מבית הגידול הטבעי נהרסו, מה שגרם לבידוד אוכלוסיות ולהתרחקות ממקורות מזון. תתי-מינים נכחדו בקמבודיה (נכחד סופית ב־1996) ובתאילנד בשנות ה־70.

גיבון שחור מצויץ (Nomascus concolor) הוא קוף חי בעצי יער חם בדרום-מזרח אסיה. הוא בסכנה גדולה בטבע.

הוא גר ביערות חמים בסין, לאוס ווייטנאם. נמצא גם באי היינאן.

הוא שוקל כ־5, 8 ק"ג. אורכו 45, 64 ס"מ. הגורים נולדים בצבע זהוב. אחרי חצי שנה הם בדרך כלל שחורים. הזכרים נשארים שחורים. לנקבה יש פרווה זהובה בבגרות.
יש לו שק קטן בגרון. שק הגרון הוא בלון קטן בקנה הגרון שעוזר לקול להיות חזק.

הם חיים בזוג, זוג אחד לכל החיים (זה מונוגמי, כלומר זוג אחד). הם מגיעים למבוגרים בגיל כ־8 שנים. ההריון נמשך כ־7, 8 חודשים. בדרך כלל נולד גור אחד כל 2, 3 שנים. האם מניקה כשנתיים. האב והאחים הגדולים עוזרים לשמור על הגור.

הם נעים על ידי נדנוד בין ענפים בידיים. זה נקרא ברכיאלית, הליכה על ענפים בידיים. בנדנוד אחד עוברים עד כ־3 מטרים. בדרך כלל לא שוחים והם נמנעים ממים.
הם שומרים על שטחם בקולות חזקים. הקולות גם מחברים בין הזוג.

הם אוכלים בעיקר פירות מתוקים. גם עלים ופרחים.

הם בסכנה בגלל כריתת יערות וצייד. חלק מבית הגידול שלהם הושמד. חלק מהתת-מינים כבר נכחדו.