גיבון שחור-כיפה

גיבון שחור-כיפה (Hylobates pileatus) הוא מין של גיבון במשפחת הגיבונים.

גוף הדק, ידיים ארוכות במיוחד ואין לו זנב. המשקל נע בין 4 ל-8 ק"ג, והגובה בין 44.0 ל-63.5 ס"מ. לזכרים פרווה שחורה וגפיים לבנות. הנקבות בהירות יותר, חומות-בהירות עד אפורות, עם חזה וראש שחורים חוץ מהצדדים. יש לו שק גרון חיצוני קטן, בועה בגרון שמגבירה את הקול (לא כמו הסיאמנג, שאצלו השק גדול יותר).

המין בדרך כלל מונוגמי; כלומר זוג בונה משפחה יחד. הזוג מפיק בדרך כלל צאצא אחד כל 2, 3 שנים. ההריון נמשך כ-7, 8 חודשים. הנקבה שומרת על הצאצא עד גיל בערך שנתיים. רואים לעתים נדירות פוליגמיה, ולעתים יש חפיפות טריטוריאליות עם גיבון לבן-יד.

הגיבונים חיים בעיקר בצמרות העצים. הם נחים ועושים קנים על עצים רחבים עם ענפים מתפרשים. התזונה מבוססת על פירות עתירי סוכר, בעיקר תאנים (פיות), וכן על פרחים וחרקים. הם שותים על ידי טבילת היד במים או בעלים רטובים וליקוק הפרווה.
הגיבון נע לרוב בקפיצות ארוכות בין ענפים, עד כ-10 מטרים, ותופס בעזרת ידיו הארוכות. תנועה זו נקראת ברכיאלית, נדנוד ונדנדה מהענף בעזרת הזרועות. הם יורדים לקרקע רק למרחקים קצרים. המין טריטוריאלי; זוגות מגדירים ומגינים על שטחם. בתקופת הייחום בני הזוג מקיימים קריאות חזקות להרחיק שכנים ולאותת זה לזה.

האוכלוסייה קטן בגלל בירוא יערות והשמדת בית הגידול לטובת תעשייה. המין מסווג כפגיע (vulnerable). יש תוכניות שימור בתאילנד ובווייטנאם. בעבר היה נפוץ יותר במיאנמר, בגבול סין-ק'וצין ובכל תאילנד. בנוגע לצפיפות, נכון ל-2005 היו כ-2 פרטים לקמ"ר. הערכה כוללת היא כ-30,000 גיבונים שחורי-כיפה שעדיין חיים בטבע.

גיבון שחור-כיפה (Hylobates pileatus) הוא קוף שחי על העצים.

הוא ללא זנב, עם ידיים ארוכות מאוד. הוא שוקל 4, 8 קילוגרם. הגובה שלו 44, 63.5 ס"מ. הזכרים שחורים עם רגליים לבנות. הנקבות חומות או אפורות ויש להן חזה וראש שחורים. יש לו שק קטן בגרון שמחזק את הקול.

הגיבון חי בזוגות. הם מגדלים בדרך כלל תינוק אחד כל 2, 3 שנים. ההריון נמשך כ-7, 8 חודשים. האם שומרת על התינוק עד גיל כשתיים.

הוא גר ביערות גשם ותנועתו היא בצמרות העצים. הוא אוכל בעיקר פירות מתוקים, למשל תאנים. הוא גם אוכל פרחים וחרקים. הוא שותה על ידי טבילת יד במים וליקוק הפרווה. הוא מדלג בין ענפים לעיתים קרובות, עד כ-10 מטרים. התנועה בעזרת הידיים נקראת תנועה ברכיאלית (נדנוד בין ענפים).

מספרם פוחת כי חותכים יערות. המין נמנה בקבוצה "פגיע". יש תוכניות שמנסות לשמור עליו בתאילנד ובווייטנאם. הערכה מצביעה על כ-30,000 פרטים בטבע. בשנת 2005 אומדן הצפיפות היה כ-2 פרטים לקמ"ר.