גילדה (אקולוגיה)

באקולוגיה, "גילדה" היא קבוצת מינים במערכת אקולוגית שמנצלים את אותם משאבים. המינים בגילדה מציגים הסתגלויות אבולוציוניות שונות (אבולוציה = שינויים בתכונות של אורגניזמים לאורך דורות). ההסתגלויות האלו מאפשרות לחיות יחד ולהפחית את התחרות ביניהן, מה שיוצר מערכת יחסית יציבה. לדוגמה, גילדת "אוכלי הזרעים" כוללת מינים כמו נמלים, מכרסמים וציפורים, שיש להם דרכים שונות לנצל זרעים.

המונח הוצע לראשונה על ידי ריצ'רד ב. רוט ב-1967 כדי לתאר מינים שמנצלים משאבים דומים. קיים הבדל בגישה בין אקולוגים לחוקרי אבולוציה: האקולוג מתמקד בקשרים בין אורגניזמים לסביבה, ואילו החוקר האבולוציוני בוחן את מקור ההסתגלויות וההיסטוריה שלהן.

ב-1996 גובשו כללים להגדרת גילדות כקבוצות שמנצלות משאב משותף, מבלי להסתמך על קרבה משפחתית או תפוצה גאוגרפית. חשיבות המושג בולטת במחקר התחרות בין מינים: תחרות בתוך אותה גילדה בדרך כלל גבוהה יותר. חלק מהסיבה לכך הוא שההתמיינות (יצירת מינים חדשים) מובילה להקטנת התחרות על ידי חלוקה אחרת של המשאבים.

גילדה היא קבוצה של בעלי חיים שחיים באותו מקום ומנצלים את אותם דברים. גילדה עוזרת להסביר מי אוכל מה ואיך הם חיים יחד. למשל, "אוכלי הזרעים" כוללים נמלים, מכרסמים וציפורים. ריצ'רד רוט השתמש במילה הזו כדי לתאר מינים שמנצלִים את אותו משאב. המושג חשוב כי מינים מאותה גילדה מתחרים יותר זה עם זה. לעיתים יצירת מינים חדשים (התמיינות = הופעה של מין חדש) מפחיתה את התחרות.