גילוי אליהו

גילוי אליהו הוא כינוי להופעות או לתקשור של ישות שמזוהים בדרך כלל עם אליהו הנביא. משמעותו היא שאדם מקבל מסר או להתגלות שמייחסים למקור אלוהי או על-טבעי.

מסורות של חז"ל (חכמי המשנה והתלמוד) מספרות על מפגשים בהם אליהו ניגש לאנשים מיוחדים ונותן להם מסר. המנהג והדיווחים על התגלויות כאלה ממשיכים בספרות הגאונים ובתקופות הביניים, ויש עדויות שונות מהתקופות הרבניות ועד היום.

בספר דברי הימים מופיע מכתב המיוחס לאליהו אל יהורם מלך יהודה. כאן ניתנו פירושים שונים: חלק ראו זו התגלות אחרי עלייתו לשמיים, אחרים חשבו שאליהו כתב את המכתב בחייו. פרשנים כמו המלבי"ם ראו בכך עדות לכך שאליהו ממשיך להיחשב כחי ומתגלה לפעמים.

מאחר שאליהו עלה בשמימה מבלי שתואר מותו, בתלמוד הוא מופיע כדמות שמביאה מסרים מן השמים. יש סיפורים על מפגשים בינו לבין אמוראים (חכמי התלמוד המאוחר יותר), שבהם אליהו מדגיש שהעיקר הוא לימוד, ושהמחלוקות בבית המדרש הן חלק חשוב. התיאורים חזרו במספר מקומות בתלמוד, כמו במסכת חגיגה ובמסכת גיטין.

יש חילוקי דעות אם הכוונה תמיד לאליהו הנביא המקראי. חלק מן הפרשנים מדברים על אליהו כמלאך, אחרים כעל אדם רגיל, ויש גישה רציונלית שרואה בשם זה אמורא היסטורי. רבים דחו את ההשערה שהמדובר בשם של אדם רגיל.

המקורות מצביעים על שינוי בתיאור ההתגלויות: תקופות מוקדמות מזכירות גם התגלויות לאנשים פשוטים, ואחר-כך הופיעו יותר דיווחים על יחידים מיוחדים. לאורך כל הזמן היו גם פרשנויות רציונליות שראו בסיפורים מסרים מוסריים ולא עובדות על-טבעיות.

המהר"ל טען שיש מקומות בעולם שמיוחדים לקדושה, וששם יכולים אנשים לחוות גילוי אליהו. דוגמה שמוזכרת היא המערה שבה נטמן רבי שמעון בן יוחאי.

הוצעו דרגות שונות של גילוי: הופעה ברורה של אליהו, או 'ניצוץ' של השראה שפועם במחשבה בלי שהאדם יודע מאין בא. לדברי המהר"ל ההבחנה המעשית בין הדרגות אינה קריטית; שניהם נחשבים גילוי.

גילוי אליהו מתקשר לעיתים להכוונה בענייני תורה, הן בהלכה והן בקבלה (תורת הסוד). פרשנות עממית פירשה את המילה 'תיקו' (אין הכרעה בדיון) כראשי תיבות שאומרות שאליהו יפתור את הבעיה, אך פירוש זה שנוי במחלוקת ולכאורה בעייתי.

בסיפורי עם ובספרות חסידית מופיעות אגדות על דרכים לזכות בגילוי אליהו. למשל, אגדה אחת אומרת שמי שמתענה ארבעים יום יכול לזכות בהתגלות; יש מחלוקות והגבלות במסורת החסידית לגבי דרישה כזו.

בקהילת בני ישראל מהודו מספרים על התגלות אליהו במקום קאנדלה. שם נותר סלע עם סימנים שהם מייחסים לאליהו. שמו נאמר בטקסים ושישנם ציורים של עלייתו במרכבה בבתים, אם כי מנהג זה ספג התנגדות רבנית.

ביאליק מזכיר גלוי של רכב-אש בפואמה "הנער ביער" בפרק שכותרתו "גילוי אליהו". הסופר ס. יזהר פרסם ב-1999 ספר בשם "גילוי אליהו" על חוויותיו ממלחמת יום הכיפורים; הספר הוסב להצגה ב-2001.

גילוי אליהו זה כשהנביא אליהו מופיע או שולח מסר לאנשים. המילה גילוי אומרת קבלת הודעה מיוחדת.

חכמי ישראל העתיקים כתבו על מפגשים עם אליהו. גם מאוחר יותר אנשים סיפרו שהוא הופיע להם.

בספרים יש מכתב שמקשרים לאליהו אל המלך יהורם. יש מי שחושבים שהמכתב נשלח אחרי שעלייתו לשמיים.

בתלמוד (ספר הלימוד של חכמים) יש סיפורים על אליהו שמדבר עם חכמים. הוא מדגיש שנחמד לשמוע וללמוד גם כשיש חילוקי דעות.

יש דעות שונות: חלק אומרים שזהו אליהו הנביא; אחרים חושבים שמדובר במלאך או בשם של אדם אחר.

במקומות שונים כתבו שהתגלות יכולה להיות לאדם פשוט או לאחד מיוחד. אהבו לספר סיפורים אלה גם כדי להעביר מסר.

יש מי שאמרו שמקומות קדושים מסוימים מקלים על קבלת גילוי. דוגמה היא מערת רבי שמעון.

חלק מהאנשים ראו את אליהו באופן ברור. אחרים קיבלו השראה שחשבו שהיא באה ממקור פנימי.

הגילויים בדרך כלל קשורים להוראות בתורה. יש גם פירושים עממיים שמחכים שאליהו יפתור בעיות שלא נפתרו.

אגדות מדברות על דרכים לזכות בגילוי. למשל סיפור שאדם שמתענה ארבעים יום עשוי לזכות בזה.

בעדה זו מסופרת התגלות בקאנדלה. שם יש סלע עם סימנים שאנשים מקשרים לאליהו.

המשורר ביאליק מזכיר אליהו בפואמה שלו. ס. יזהר כתב ספר בשם "גילוי אליהו" על חוויות ממלחמה, והספר הוצג בתיאטרון.