הרפובליקה של גינאה‑ביסאו שוכנת במערב אפריקה לחוף האוקיינוס האטלנטי. בירתה היא ביסאו. המדינה הייתה מושבה פורטוגזית וקיבלה עצמאות ב-1974. מבחינה דתית כ-40% מוסלמים, כ-31% דתות מקומיות וכ-22% נוצרים. גינאה‑ביסאו חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
השטח היה חלק מממלכת גאבּוּ ומהאימפריה המאלית. פורטוגל ביססה נוכחות בחוף במאות ה-17, 19, אך ניצלה את פנים הארץ מאוחר יותר.
בשנות ה-50, 70 פעלה המפלגה PAIGC בראשות אמילקר קברל להשגת עצמאות. PAIGC ניהלה לוחמת גרילה, לחימה של קבוצות קטנות שמתקיפות מתוך הסתתרות, וקיבלה סיוע מברית המועצות, מקובה ומסין. אמילקר נרצח ב-1973; אחיו לואיס הכריז על עצמאות ב-24 בספטמבר 1973. פורטוגל הכירה בעצמאות רשמית ב-10 בספטמבר 1974, אחרי מהפכת הציפורנים בפורטוגל.
קברל כיהן תחת משטר חד‑מפלגתי. ב-1980 סגן הנשיא ז'ואאו ברנארדו ויאיירה ביצע הפיכה והשתלט על השלטון. מאוחר יותר התקיימו בחירות רב‑מפלגתיות ב-1994, אך הפיכות ומלחמת אזרחים (1998, 1999) המשיכו לפגוע ביציבות. בשנים שלאחר מכן התרחשו מעשי אלימות והפיכות נוספות, כולל רצח נשיא ב-2009 והפיכה ב-2012. ניסיון הפיכה נכשל בפברואר 2022.
גינאה‑ביסאו היא רפובליקה. הנשיא ראש המדינה, וראש הממשלה מנהיג את הממשלה. הרשות המחוקקת היא האספה הלאומית, בית אחד עם 100 חברים, הנבחרים כל ארבע שנים. מדינה זו סובלת מאי‑יציבות פוליטית וחוזרות בה הפיכות צבאיות. הצבא משפיע חזק על החיים הפוליטיים.
המדינה גם מזוהה כנתיב הברחה לסמים (קוקאין) מאמריקה הלטינית לאירופה.
ישראל וקינאה‑ביסאו כוננו יחסים דיפלומטיים ב-1995. שגרירות ישראל בדקר, סנגל, מוסמכת גם לגינאה‑ביסאו. ישראל מסייעת בתחום החקלאות והרפואה. סטודנטים מגינאה‑ביסאו באים להשתלמות בישראל, ויש קורסים ניידים במדינה.
גינאה‑ביסאו היא בין המדינות העניות בעולם. נתוני שפל כלכלי נמשכים מתוצאות המלחמה ומשחיתות. התוצר לנפש עומד על כ־1,100 דולר לאדם (נכון ל-2025). החוב החיצוני עמד ב-2010 על כ-1.01 מיליארד דולר. כשני שלישים מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני, פחות משני דולרים ליום.
הכלכלה נשענת בעיקר על חקלאות, שעובדת בה מעל 80% מהעובדים. האגוז הקשיו הוא מוצל הייצוא העיקרי. מגדלים גם אורז, קאסאווה (שורש אכיל) ותירס לצריכה. קיימים גם ייצוא של בולי עץ ודגים. התעשייה קטנה ועוסקת בעיבוד חקלאי.
החלו קידוחי נפט ימיים, אך פיתוח משאבי טבע רחב אינו צפוי בטווח הקרוב. הממשלה מיישמת רפורמות כלכליות בשיתוף קרן המטבע הבינלאומית. מאז 2005 גברה גם בעיית הברחת הסמים, שהחמירה אחרי ההפיכה ב-2012.
גינאה‑ביסאו גובלת בסנגל בצפון ובגינאה בדרום ובמזרח. שטחה כ-36,125 קמ"ר, והוא ברובו מישורי עם נהרות וביצות. הנקודה הגבוהה ביותר היא כ-262 מטרים. ארכיפלג הביז'אגוש מול החוף כולל כ-88 איים, כשכ-20 מיושבים. התשתיות חלשות: מעט גשרים וכבישים רעועים.
האקלים הוא סוואנה טרופי, חם כל השנה. הטמפרטורה הממוצעת כ-26°C. העונה הגשומה נמשכת מיוני עד ספטמבר/אוקטובר, והעונה היבשה מדצמבר עד אפריל.
נכון ל-2010 אוכלוסיית המדינה כ-1.5 מיליון. קיימות קבוצות אתניות רבות; בין המרכזיות נמצא העם הפולה. פורטוגזית היא השפה הרשמית, אך רבים מדברים קריאולית ופחות דוברים פורטוגזית כשפת אם. הדתות העיקריות הן אסלאם, דתות מקומיות ונצרות.
יהודים פורטוגזים התיישבו באזור במאה ה-16 וסחרו בערי החוף. התקיימו קהילות ובתי כנסת בערים כמו ביסאו וקשאו. בקהילה בבאפטה שרד בית כנסת עד מלחמת העולם השנייה, אז הוא נהרס על ידי השלטון הקולוניאלי. יהודים התבוללו, אך שמות משפחה יהודיים נשארו בקרב התושבים.
לפי ארגון הבריאות העולמי יש כ-5 רופאים לכל 100,000 נפש. שכיחות HIV בקרב מבוגרים כ-1.8%. המלריה פוגעת בכ-9% מהאוכלוסייה וגורמת לתמותה גבוהה יותר מסיבוכי האיידס. תוחלת החיים מוערכת בכ-47 שנים לגברים ו-49 לנשים. תמותת אימהות עלתה ב-2010.
החינוך חובה בגילאי 7, 13. חינוך לגיל הרך (3, 6) אופציונלי במקומות מסוימים. לפי הערכות מ-2011 שיעור האוריינות כ-55.3%, 68.9% בקרב גברים ו-42.1% בקרב נשים. השכלה גבוהה מוגבלת, ורבים לומדים בחו"ל. העסקת ילדים נפוצה במדינה.
גינאה‑ביסאו היא מדינה במערב אפריקה על חוף האוקיינוס האטלנטי. בירתה היא ביסאו. המדינה קיבלה עצמאות מפורטוגל ב-1974.
לפני שהייתה מדינה עצמאית היא הייתה בשליטת פורטוגל. תנועת עצמאות הובילה להכרזה על עצמאות ב-1973 ולהכרה רשמית ב-1974. לאחר מכן היו שינויים רבים בממשל, ועימותים שגרמו לחוסר יציבות.
זו רפובליקה. הנשיא הוא ראש המדינה, וראש הממשלה מנהל את הממשלה. יש אספה לאומית עם 100 חברים.
ישראל כוננה קשרים דיפלומטיים עם גינאה‑ביסאו ב-1995. יש שיתוף פעולה בחקלאות וברפואה.
רבים באים מחקלאות. הקשיו, אגוז, הוא הייצוא העיקרי. המדינה ענייה, ורוב האנשים חיים בעוני. יש ניסיון לפתח את הכלכלה.
שטח המדינה כ-36,125 קמ"ר. היא מישורי עם נהרות וביצות. מול החוף יש ארכיפלג של כ-88 איים, ורק כ-20 מאוכלסים. האקלים חם. יש עונה גשומה מיוני עד ספטמבר.
כ-1.5 מיליון תושבים (2010). יש קבוצות אתניות רבות. פורטוגזית היא שפת הרשמית, אבל רבים מדברים קריאולית. דתות עיקריות: אסלאם, דתות מקומיות ונצרות.
יש מעט רופאים, כ-5 לכל 100,000 אנשים. יש מחלות כמו מלריה, והיא בעיה בריאותית חשובה. תוחלת החיים נמוכה יחסית.
החינוך חובה לגילאי 7, 13. שיעור האוריינות עלה והוא מוערך בכ-55% ב-2011. יש מעט אפשרויות להשכלה גבוהה, ועסקית ילדים נפוצה.
היו קהילות יהודיות באזור מאז המאה ה-16. בחלק מהערים היו בתי כנסת. היום לא נותרה קהילה גדולה, אך שמות משפחה יהודיים נשארו.
תגובות גולשים