גלובליזציה

גלובליזציה היא העמקת הקשרים בין מדינות, חברות ואנשים. המילה מגיעה מהמילה הלטינית "גלובוס", שמשמעותה כדור, כלומר כדה"א.

התהליך מתקיים במשך זמן רב, אך לעידן הגלובליזציה המוכר כיום מקושרים אירועים מאז גילוי אמריקה ב-1492. בכל זאת, רבים מתייחסים לתהליכים המרכזיים מאז סוף המאה ה-20.

גלובליזציה נגרמת משילוב של גורמים טכנולוגיים, פוליטיים וכלכליים. לעתים גורם אחד מדחף אחרים.

שינויים במחשוב ובתקשורת, מחשבים אישיים, לוויינים, טלפונים סלולריים ורשת האינטרנט, איפשרו תקשורת מיידית בין אנשים ומדינות. גם תחבורה זולה יותר בים ובאוויר הגבירו תנועת סחורות ואנשים. כך נוצרו קשרים כלכליים ותרבותיים רחבים.

קריסת ברית המועצות חיזקה את מעמדה העולמי של ארצות הברית. זה אפשר קידום מדיניות של שוק חופשי עולמי, דרך ארגונים כמו הבנק העולמי וקרן המטבע. לעומת זאת, מדינות הדרום לעיתים נפגעו כי לא יכלו לממש יתרונות יחסיים שלהן.

שחרור סחר במטבעות החל אחרי 1971, והוביל לשוק פיננסי גלובלי גמיש יותר. הורדת מכסים ויצירת אזורי סחר חופשי, כמו השוק האירופי ו-נפט"א, הגדילו את הסחר הבין-לאומי.

גלובליזציה מקלה על מעבר סחורות, מידע ואנשים בין מדינות. נוצר "כפר גלובלי" שבו גבולות פוליטיים פחות משפיעים על זרימת מידע ומוצרים. חברות רב-לאומיות מפרקות ייצור למדינות שונות לפי עלות ותנאים.

היקף הסחר הבין-לאומי גדל בצורה חדה: בשנות ה-80 וה-90 חל זינוק משמעותי (לדוגמה, מהלך מסחר ממאות מיליארדי דולרים לעשרות רבות יותר). גם סחר המטבעות גדל מאוד, מה שהקטין את יכולות הבנקים המרכזיים להשפיע על מטבעות.
הייצור הועבר לעתים למדינות בעלות שכר נמוך. זה גרם לאובדן משרות תעשייה במדינות עשירות ולעלייה במשרות שירות פחות בטוחות.

הגלובליזציה אתגרה את כוח מדינת הלאום. טכנולוגיות תקשורת והאינטרנט הקשו על שליטה מרכזית במידע. גם פשע בין-לאומי וארגוני טרור הפכו בין-לאומיים, מה שהקשה על התמודדות של מדינה בודדת.

הגלובליזציה תרמה גל של דמוקרטיזציה בשנות ה-80 וה-90, בין השאר דרך לחצים כלכליים ושיפור נגישות המידע.

בעוד שלחימה בין מדינות הופכת לפחות שכיחה, סכסוכים פנימיים בתוך מדינות נותרו או התגברו. לאחר אירועים כמו 11 בספטמבר חלה חזרה להתמקדות במאבק בטרור.

תרבויות מתערבבות: מותגים ומדיה מתפשטים ברחבי העולם, אך גם רעיונות מתרבויות אחרות זורמים מערבה. חלק מהמבקרים מדברים על "אמריקניזציה", אך הכיוון אינו חד-כיווני.

נוצר שילוב בין גלובליזציה ללוקליזציה. מושג כמו "גלוקליזציה" (עולמקומיות) מייצג את המפגש בין העולם הגלובלי לבין השטחים המקומיים.

קמו תנועות שמבקרות את הגלובליזציה, בין היתר בגלל פגיעה בקהילות מקומיות והגברת אי-שוויון. מחאות בולטות כללו את סיאטל ב-1999 ואת מופעי Live 8.

יש מי שחושבים שהגלובליזציה מובילה לאיחוד עולמי, ויש מי שחושבים שהיא רק כלי לניצול כלכלי. הדיון נחלק בין שמרנים כמו הנטינגטון ומבקרים שמאליים-נאומארקסיסטים.

דוגמה פשוטה: רשת מקדונלד'ס מדגימה כיצד מותג אמריקאי הופץ לכל העולם ושונה לפי טעם מקומי.

גלובליזציה היא חיבור גדול בין מדינות ואנשים בעולם. זה אומר שאנשים, סחורות ומידע עוברים בקלות בין מדינות.

המילה באה מהלטינית "גלובוס". גלובוס פירושו כדור, כמו הכדור של כדור הארץ.

התהליך החל מזמנים רחוקים. רבים מקשרים אותו לגילוי אמריקה ב-1492. אבל הגל השלישי שלו התחזק בסוף המאה ה-20.

טכנולוגיה: מחשבים ואינטרנט מקשרים אנשים במהירות.
תחבורה: אוניות ומטוסים זולים יותר, כך סחורות נוסעות רחוק.
פוליטיקה וכלכלה: מדינות הורידו מכסים, והמסחר גדל.

מקדונלד'ס היא דוגמה. זו רשת אוכל מהירה מאמריקה שמצויה כמעט בכל מדינה.

בגלל הגלובליזציה, חברות העבירו ייצור למדינות שבהן השכר נמוך. זה יצר יותר מוצרים זולים, אך גם פיטורים במדינות עשירות.

אנשים רואים תוכניות טלוויזיה ומוסיקה דומות ברחבי העולם. מצד שני, גם רעיונות מקומיים עוברים למדינות אחרות.

חלק מהאנשים לא אוהבים את זה. הם אומרים שזה פוגע בתרבות המקומית ובשכבות עניות.
יש מחאות גדולות, למשל בסיאטל ב-1999.

בסיכום קצר: גלובליזציה מחברת את העולם. זה מביא עוד אפשרויות. אך יש גם בעיות שצריך לחשוב עליהן.