גלוון

גִלווּן (גלווניזציה, Galvanization) הוא תהליך כימי של ציפוי ברזל או פלדה באבץ (Zn). ציפוי הוא שכבה דקה של מתכת שמגינה על המתכת שמתחתיה.

הדרך הנפוצה היא "טבילה חמה": טובלים את הרכיב בפלדה בתוך אמבט אבץ נוזלי מחומם לכ-460 מעלות צלזיוס. קיים גם "גלוון קר" (אבץ חשמלי), אך הוא פחות יעיל. הטבילה החמה נותנת גימור חלק ואסתטי.

עובי הציפוי שונה: בגלוון קר הוא כ-15 מיקרון, ובגלוון חם כ-80 מיקרון. אפשר לקבל אבץ בגוון צהוב או לבן, ובאורך עד כ-6 מטרים.

ההגנה נובעת מיצירת תחמוצת אבץ, אבקה לבנה דקה. תחמוצת האבץ אינה מתפוררת כמו חלודה (תחמוצת ברזל), והיא מהווה מחסום שמאט המשך החמצון. זה עובד בדומה לשכבות המחומצנות של אלומיניום ופלדת אל-חלד.

לעתים הגילוון יוצר שכבה עבה אפילו מעבר למה שנדרש. למשל בשלדות מכוניות משתמשים בציפוי דק יותר שנקרא "אלקטרו-גלוון" (electro-galvanize), כי השלדה תצופה אחר כך בצבע נוגד-חלודה.

מסמרים מגולוונים מיוצרים בדרך כלל באלקטרו-גלוון. הם בדרך כלל פחות עמידים מהמוצר של הטבילה החמה, ומשתמשים בהם בעיקר לבניית גדרות.

בהגנה גלוונית משטחית-אנודית משתמשים במטילי אבץ שנקשרים למתכת בעזרת זרם חשמלי. התמיסה האלקטרוליטית היא נוזל שמאפשר העברת זרם חשמלי; בתהליך האבץ נספג משם על פני המתכת ומשמש כמגן.

השם "גלוון" ניתן על שם המדען האיטלקי לואיג'י גלווני. במקור המונח שימש לתאר מתן "שוקים" חשמליים, אחרי שגלווני הבחין בהתכווצויות רגלי צפרדעים שנגרמו על ידי זרם חשמלי.

גילוון הוא ציפוי של ברזל או פלדה באבץ. אבץ (Zn) היא מתכת שמונעת חלודה. ציפוי זה שומר על המתכת.

הדרך הנפוצה היא טבילה חמה. טובלים את המתכת באמבט אבץ נוזלי חם בכ-460 מעלות. יש גם גלוון קר שנקרא אבץ חשמלי. גלוון קר דק יותר (כ-15 מיקרון). גלוון חם עבה יותר (כ-80 מיקרון).

אבץ יכול להיות צבע צהוב או לבן. אפשר לקבל אותו עד אורך של כ-6 מטרים.

כשאבץ מתחמצן נוצרת אבקה לבנה. היא שומרת על המתכת ולא נופלת כמו חלודה. לכן המתכת מוגנת יותר.

מסמרים מגולוונים עושים בדרך כלל באלקטרו-גלוון. הם פחות עמידים מהטבילה החמה. משתמשים בהם לעתים בגדרות.

יש גם שיטה שמדביקים מטילי אבץ על המתכת בעזרת זרם חשמלי. התמיסה האלקטרוליטית היא נוזל שמעביר חשמל.

השם בא מלואיג'י גלווני. הוא ראה רגלי צפרדעים מתכווצות בגלל חשמל.