גליאנוס

פּוּבְּלִיוּס לִיקִינְיוּס אֶגְנַטִיוּס גַלִיָאנוּס אָגוּסְטוּס (218, 268) היה קיסר רומאי משנת 253 עד 268. תחילה שלט יחד עם אביו ולריאנוס (253, 260), ואחר־כך לבדו (260, 268). תקופת שלטונו שייכת למשבר המאה השלישית, שבו פנים האימפריה התערערו והתקפות חיצוניות גדלו.

מעט ידוע על ילדותו. הוא היה בנו של ולריאנוס ומאמה אגנטיה מריניאנה, ממשפחה אצילה. הומלץ כי נולד באזור פאלארי (כיום סיביטה קסטלנה). נישא לקורנליה סלוניניה ולהם נולדו שלושה בנים: ולריאנוס השני, סלונינוס ומריניאנוס; כולם מתו במאבקי השלטון.

ב-22 באוקטובר 253 מונה גליאנוס לקיסר על ידי אביו. ולריאנוס טיפל במזרח; גליאנוס נשאר במערב, בעיקר על גזרות הריין והדנובה. במהלך השנים הללו הוביל מערכות בבלקן, בגאליה ובגבולות הריין.

בשנים 258, 260 התמודדו האימפריה ושבטים גרמאניים כמו האלמאנים והיהותונגים עם פלישות אל תוך שטחי האימפריה. גליאנוס ניצח את האלמאנים בקרב מדיולאנום (מילאנו) ב־260, מה שהרתיע אותם למשך עשור.

במזרח נכבשו שטחים לאחר שוולריאנוס נפל בשבי הפרסים ב־260. ניצול ואנרכיה הביאו למרד של מפקדים כמו פולביוס מקריאנוס, פוסטומוס בגאליה ומורדים אחרים. גליאנוס נלחם גם במרדיהם של מקריאנוס ופוסטומוס, אך איבד בפועל שליטה על חלקים גדולים כגון בריטניה וספרד.

לאחר תפיסת ולריאנוס כבן ערובה, גליאנוס נשאר הקיסר היחיד. הוא דיכא מרידות במזרח אך סבל מאי־יציבות מתמשכת. בקיצו של שלטונו נקלל המרד של אוראולוס ומרידות פנימיות אחרות. קציני צבאו שלחו אליו שליחים והרגו אותו ב־268. לאחר מותו נבחר קלאודיוס השני על ידי החיילים.

גליאנוס נודע כרפורמטור צבאי. הוא קידם את השימוש בפרשים, יחידות פרשים ניידות שנקראו comitatenses (יחידות שדה, כוחות ניידים) כדי להגיב במהירות לפלישות. כמו כן העביר פיקוד על הלגיונות מטעם משפחות סנטוריות לידיים מקצועיות של פרשים וקצינים מקצועיים. שינויים אלה השפיעו על אופייה של הצבא הרומאי.

גליאנוס הוציא צו שאפשר לנוצרים לקיים טקסים בגלוי ולהקים בתי תפילה ובתי קברות. מהלך זה נקרא בדברי ימי הכנסייה "החופש הקטן של הכנסייה".

בשנת 262 הוקדשה כתובת על שער בחומה העתיקה של רומא (פורטה אסקווילינה). השער זכה לכינוי "קשת גליאנוס" ותיעד הקדשה לו ולאשתו.

גליאנוס (218, 268) היה קיסר רומאי. קיסר זהו שליט גדול.
הוא שלט עם אביו ולריאנוס משנת 253.
בשנת 260 נפל ולריאנוס בשבי והגליאנוס נשאר לבד.

גליאנוס נולד למשפחה עשירה. נישא והיו לו שלושה בנים.
הבנים מתו במאבקי כוח.

בזמנו היו הרבה שבטים פולשים, כמו האלמאנים.
גליאנוס נלחם בהם וניצח ליד מילאנו. הניצחון הזה הרגיע את הגבולות לזמן מה.

הקיסרות היתה חלשה במזרח. סוחרים ומפקדים אחרים החליטו להפוך למלכים בעצמם.
כך נוצרה האימפריה הגאלית בצפון־מערב.

גליאנוס יצר יחידות פרשים ניידות שנקראו comitatenses.
comitatenses אלה היו כוחות שיכלו להגיע מהר לכל מקום.
הוא גם נתן פיקוד לאנשים מקצועיים במקום לאצילים.

גליאנוס נתן לנוצרים רשות להתפלל בגלוי.
הוא הרשה גם בתי תפילה ובתי קברות לנוצרים.

בסוף חיילים שלו רצחו את גליאנוס ב־268.
לאחר מותו מינו חיילים קיסר חדש.

ברומא יש שער עליו הוצבה כתובת לזכרו.
שמו של השער נקשר לגליאנוס ולזמנו.