קלאודיוס השני גותיקוס

מַרְקוּס אָוּרֶלְיוּס קְלָאוּדִיוּס גוֹתִיקוּס (10 במאי 214 - ינואר 270) היה קיסר רומא בין 268, 270. שלטונו הגיע בתקופת "משבר המאה ה-3", תקופה של תחלופת קיסרים, לחצים חיצוניים ומגפות. במקביל לפלישות גרמאניות הוא נלחם כדי להגן על גבולות האימפריה, אך מת ממגפה לפני שהצליח לייצב את המצב.

המשבר במאה השלישית כלל חילופי שלטון רבים, בעיות כלכליות ופלישות של שבטים גרמאניים. בשנת 251 פרצה "מגפת קיפריאנוס" (מגפה גדולה, ככל הנראה אבעבועות שחורות) שפגעה בכוח האדם וביכולת הגיוס של האימפריה. בתקופה זו החלו גם הפשיטות הגותיות על חופי הים השחור והים האגאי, וכן לחצים בגבולות הדנובה.

קלאודיוס נולד בסירמיום וקיבל חינוך צבאי. הוא טיפס בדרגות בצבא, שירת כטריבון (קצין בכיר) והפך למפקד יחידת פרשים עילית. לאורך השנים רכש מוניטין של אדם חזק; סיפורים מאוחרים מתארים עוצמתו הפיזית.
בהתמוטטות סדרי השלטון נרצח הקיסר גליאנוס בידי קציניו, וקלאודיוס נבחר על ידי חיילים להיות הקיסר החדש בשנת 268. כדי לייחד את נאמנות הצבא שילם להם דונטיבום (תשלום כספי לחיילים). הוא סיים עימות עם המורד אאורלוס והוציאו להורג.

מראשית שלטונו ניצח קלאודיוס בקרב נאיסוס נגד הצבאות הגותיים. הניצחון הקטין משמעותית את הלחץ על גבולות הדנובה והעניק שקט לתקופה ארוכה. במקביל הביס את שבט האלמאנים בקרב באגם בנאכוס (אגם גארדה) בשנת 268. ניצחונות אלו הביאו לו את הכינוי "גותיקוס" (מכניע הגותים) ואת התואר "גרמניקוס מקסימוס".

לאחר השלמת המערכה מול הגרמנים, קלאודיוס פנה נגד האימפריה הגאלית (ישות שקטעה את עצמאותה מהרומאים). כשהאימפריה הגאלית התפוררה פנימית, קלאודיוס הצליח להשיב לשלטון את פרובינציות חשובות כמו איפריה (ספרד) ואזור עמק הרון.

בשנת 269 חזר לקו הדנובה ונלחם נגד קואליציה של גפידים, ונדלים ושבטים נוספים. המערכה ארכה חודשים והציבה את שני הצדדים בלחץ של רעב ומחלות. קלאודיוס חלה ונפטר בסירמיום כנראה בינואר 270, בטרם ראה ניצחון סופי שהושג לאחר מותו על ידי יורשו אורליאנוס. בסיום מצוין כי מקורות שונים מציינים מואבקות ומחלוקות על פרטי הקרבות והאירועים של התקופה.

אחיו קווינטילוס הוכרז קיסר בחסות הסנאט והכריז על קלאודיוס כאל (Divus Claudius). אך הלגיונות תמכו באורליאנוס, וזה הודח; קווינטילוס נטש ונכנע, ומותו בצורת התאבדות בא בספטמבר 270 לאחר תקופה קצרה כשלטון.

המקור העיקרי על התקופה הוא ה"היסטוריה אוגוסטה", אך מהימנותו מוטלת בספק. מסורות מאוחרות גם קישרו בשם קלאודיוס את המסורת סביב ולנטינוס (ולנטיין), שסיפורו הונח בתקופתו ולפיו שלח מכתבים וחותם "ולנטינוס שלך" לפני הוצאתו להורג. מעמדם של מקורות אלה שנוי במחלוקת.

קלאודיוס גותיקוס היה קיסר רומא בקצה המאה השלישית. תקופתו הייתה קשה. היו הרבה מלחמות ושגרות בגלל מחלות. שבטים מצפון רצו להיכנס לשטחי רומא.

הוא גדל כסולדת צבא ולמד להילחם. כשהקיסר גליאנוס נרצח, החיילים בחרו בו להיות הקיסר במקום.

קלאודיוס נלחם בניצחונות חשובים נגד הגותים (הגוטים, שבטים מצפון). בקרב נאיסוס הוא הצליח להדוף אותם. אחר כך ניצח גם קרב ליד אגם גארדה נגד שבטים אחרים. לכן קראו לו "גותיקוס", שם שפירושו "מכניע הגותים".

הוא גם החזיר לאימפריה חלקים שאבדו, כמו אזורים בספרד.

בקמפיין ליד הדנובה רבים חלו. קלאודיוס חלה ונפטר בסירמיום בשנת 270. אחרי מותו עלה לשלטון מפקד אחר, אורליאנוס.

אחיו קווינטילוס הוכרז קיסר על ידי הסנאט (קבוצה שמנהיגה חוקים). אך הצבא תמך באורליאנוס. קווינטילוס איבד את כוחו ומת זמן קצר אחרי כן.

הרבה מידע על התקופה מגיע ממקור עתיק שנקרא "היסטוריה אוגוסטה". היסטוריונים לא תמיד בטוחים בכל מה שהוא כותב. יש גם סיפורים שמקשרים את זמנו של קלאודיוס לסיפור ולנטין, שאותו זוכרים ביום האהבה (כיום 14 בפברואר).