גן יאשיה הוא מושב במזרח עמק חפר, כשלושה קילומטרים מצפון-מערב לטולכרם וכחמישה קילומטרים מצפון-מזרח לכפר יונה. המושב סמוך לתוואי רכבת ישן של תקופת האימפריה העות'מאנית; נותרו שרידי גשר מעל נחל שכם ופילבוקס, מבנה מגן קטן מהתקופה הבריטית. כיום התוואי מוחזר לשימוש רכבת ישראל.
היישוב מוקף בשני יובלי נחל אלכסנדר: מדרום נחל שכם ומצפון נחל בחן. בשנים גשומות נחל שכם עלול להציף ותוך כך להגיע עד לבתים. החברה לניקוז בעמק פועלת להעמיק את ערוצי הנחל, והמושב מטפח את גדתו. בכניסה נטועה שדרת אקליפטוסים מרשימה משנות השישים. במרכז המושב יש אנדרטה לחללי צה"ל.
גַן יֹאשִׁיָּה הוקם על ידי חיילים משוחררים מהפלמ"ח, יחידת לחימה יהודית בזמן מלחמת העצמאות, וכן על ידי עולים מרומניה. גרעין המייסדים לחם בקרבות הנגב ובבאר שבע. בתחילת דרכם השתמשו בשמות זמניים כמו "נחל ראובן" ו"דרום קקון". ב-6 בדצמבר 1949 עלו המתיישבים על אדמות שהיו שייכות לחלק הדרומי של הכפר קאקון, שתושביו עזבו במהלך המלחמה.
קאקון התקיים במשך שנים כתחנת דרכים ומוכר היה בגידול אבטיחים. חלקות האדמה היו מוקשות ומכוסות צמחיית קוצים בתחילת ההתיישבות. בהמשך הצטרפו אל המושב עולים נוספים, ובאמצע שנות ה־50 הגיע גרעין צעירים ממרוקו. בעשורים האחרונים חלה התרחבות דמוגרפית עם עליית משפחות צעירות.
במושב פועלת חווה להצלת חמורים שנפגעו מהתעללות או הזנחה. החווה מטפלת בלמעלה מ־200 חמורים ומפעילה מרפאה ניידת שעוזרת לכ־500 חמורים נוספים.
כיום המושב מונה כ־900 תושבים ו־270 בתי אב. חלק מהתושבים עובדים מחוץ למושב, וחלקם עוסקים בחקלאות: לול (תעשיית עופות), רפתות, חקלאות בשר ופרדסים ומטעים, וגידולי ירקות ופרחים. בשנים האחרונות הצטרפו תושבים צעירים ואיכותיים שהחיים החברתיים במקום מעודדים פעילות קהילתית.
במושב יש מבני תרבות ופנאי: מועדון גיל הזהב "פסק זמן", פאב חברתי בשם "הנשקייה", ספרייה, מגרשי ספורט ובית כנסת.
גן יאשיה הוא מושב קטן במזרח עמק חפר. הוא קרוב לטולכרם ולכפר יונה. ליד המושב עוברת מסילת רכבת ישנה. נשארו גשר קטן ופילבוקס, מבנה הגנה קטן מהתקופה הבריטית.
מדרום ועצפון זורמים שני יובלים של נחל אלכסנדר. בשנה גשומה נחל שכם יכול להציף חלק מבתי היישוב. התושבים והחברה לניקוז עובדים כדי לשמור על הנחל. בכניסה ליישוב יש שדרת אקליפטוסים יפה.
המושב נוסד על ידי חיילים משוחררים מהפלמ"ח, חיילים יהודים במלחמת העצמאות, ועולים מרומניה. בתחילה קראו לו שמות זמניים. ב-6 בדצמבר 1949 עלו המתיישבים על אדמות שסוּרו לאחר המלחמה. הכפר הסמוך, קאקון, היה ידוע בגידול אבטיחים.
בהתחלה השטח היה קשה, מוקש וקוצני. עם הזמן הגיעו עוד משפחות, גם מעמקי הארץ, והמושב גדל.
יש במושב חווה שמצילה חמורים. החווה מטפלת בלמעלה מ־200 חמורים. יש גם מרפאה ניידת שעוזרת לכ־500 חמורים נוספים.
כיום גרים במושב כ־900 אנשים ו־270 משפחות. תושבים מטפחים חוות, מטעים וירקות. יש גם לולים ורפתות.
יש במושב מועדון לגיל השלישי בשם "פסק זמן", פאב חברתי "הנשקייה", ספרייה, מגרשי ספורט ובית כנסת.
תגובות גולשים