אלישיב הוא יישוב בעמק חפר. הוקם ב-14 בנובמבר 1933 על ידי קבוצת עולים מיהדות תימן. זה היה המושב הראשון של יוצאי תימן בארץ. השם אלישיב לקוח מן המקרא ומשמעותו שעמדה רוחנית של שיבת עם.
ראשית עלייתם הכפרית של עולי תימן החלה עוד ב-1910, כאשר שיירות רבות הגיעו לארץ ביוזמת המשרד הארץ-ישראלי של ההסתדרות הציונית. כדי לקדם את התיישבותם בחקלאות הוקמה קרן לצד הקק"ל, הקק"ל היא הקרן הקיימת לישראל, גוף שעוסק ברכישת והקצאת קרקעות.
עולי תימן הרגישו לעיתים שהם שכירים ומנוצלים, ולכן הקימו ארגונים עצמאיים. בין אלה היו "התאחדות התימנים" (1923) וארגון "שבזי" של 1932. לחיצות ופעילות משותפת הובילו להסכם ב-26 באוקטובר 1933, במסגרתו הועברו כ-900 דונם בעמק חפר (ואדי חוארת) לתשלום. כ-50 איש נרשמו וב-14 בנובמבר 1933 עלה צוות של כ-20 חברים לקרקע.
בלילה הראשון ישנו תחת כיפת השמיים. למחרת הוקם צריף על הגבעה. עשרה חברים נשארו במקום ועובדו על ידי הסוכנות כדי להכין את הקרקע ולעבד חלק מהאדמות במשותף.
בעונת החורף נעשו עבודות עיבוד ניכרות: נזרעו חיטה, שעורה, קטניות ואבטיחים. התחילו בקידוח באר מים, וב-6.10.1934 הונחה אבן הפינה לבית הכנסת. באותו מעמד גם הוגרלו החלקות לחברים. בניית היישוב התהדקה לאחר שהקרן הוקצתה להלוואות, וכך התבסס הכפר.
כיום רוב חברי המושב עוסקים במקצועות חופשיים ולא בחקלאות. חלק מהתושבים עובדים כשכירים במפעלים בעמק חפר. בשנת 2006 הוקמה הרחבה לבנים ממשיכים, וב-2008 הוקם במקום מרכז אופק, הכולל בית ספר וגני ילדים בסגנון חינוך ולדורף.
אלישיב נמצא בעמק חפר. הוקם ב-14 בנובמבר 1933. הקימו אותו עולים מיהדות תימן. זה היה המושב הראשון של יוצאי תימן בארץ.
מושב הוא כפר חקלאי קטן. לפני כן הגיעו עולי תימן ארצה והם רצו להתיישב ולעבוד באדמה. הם הקימו ארגונים שעזרו להם לקבל אדמה. ב-26 באוקטובר 1933 הוסכם להקצות כ-900 דונם בעמק חפר.
ב-14 בנובמבר 1933 עלו עשרים אנשים לקרקע. בלילה הראשון ישנו תחת כיפת השמיים. למחרת בנו צריף. שתלו חיטה, שעורה, קטניות ואבטיחים. חפרו באר מים.
ב-6.10.1934 הונחה אבן פינה לבית הכנסת. לאחר מכן הוגרלו החלקות ובנו את הכפר.
היום רוב התושבים עובדים במקצועות חופשיים. חלק עובדים במפעלים. בשנת 2006 נוספה הרחבה למושב. מאז 2008 פועל מרכז אופק, עם בית ספר וגני ילדים בסגנון ולדורף. ולדורף הוא סוג חינוך שמדגיש יצירה ודמיון.
תגובות גולשים