גנאיוס פומפיוס סטראבו

גנאיוס פומפיוס סטראבו (135, 87 לפנה"ס) היה קונסול רומי. קונסול הוא אחד משני השליטים שניהלו את רומא בימי הרפובליקה.

נולד בפיקניום, במזרח חצי האי האפניני, למשפחה ממעמד פרשים. הוא היה נובוס הומו (נובוס הומו = האדם הראשון במשפחה שנכנס לסנאט). למרות מוצאו הלא אצילי יחסית, סטראבו התקדם מהר בפוליטיקה ובצבא.

ההישגים המפורסמים שלו היו במלחמת האיטלקים ברומא (הקרויה גם מלחמת האחים האיטלקים), שפרצה ב-91 לפנה"ס. ב-90 שירת כלגאטוס (לגאטוס = קצין בכיר בצבא) בחזית הצפונית תחת פיקוד רוטיליוס רופוס. לאחר תבוסת רופוס ארגן סטראבו מחדש את הכוחות והטיל מצור על אסקולום, מרכז המורדים בצפון.

ב-89 נבחר לקונסול והמשיך במצור על אסקולום. הוא הביס כוח סיוע וכבש את העיר. במקביל העניק אזרחות רומית לקהילות מדרום לעמק הפו, וזכויות אזרח לטיניות (זכויות אזרח חלקיות) לקהילות בין הפו להרי האלפים. מהלך זה וההצלחות הצבאיות שלו סייעו לסיים את המרד בצפון.

בתקופת המלחמה האזרחים בין סולה ומריוס שמר סטראבו על עמימות יחסית. סולה הדיח אותו והניח במקומו את פומפיוס רופוס. רופוס נרצח במהרה, וסטראבו השתלט שוב על הפיקוד הצפוני. כשסולה יצא למזרח להילחם במיתרידטס החלה שוב מלחמת האזרחים באיטליה ב־87, 88 לפנה"ס.

סטראבו נקט בטקטיקה כפולה. הוא התייצב מול חומות רומא ונתן למורדים להקיף את העיר, אך לעתים נמנע מפעולה אמיתית. המצור על רומא ניתק את העיר מאספקה. רעב ומגפות כבשו את הצבאות. סטראבו נפטר במגפות בשנת 87 לפנה"ס.

מותו השאיר את בנו, גנאיוס פומפיוס מגנוס (פומפיוס הצעיר), כיורש נכסיו וכוחו הצבאי. שלושת הלגיונות של אביו עמדו לרשותו בגיל 23 והיוו כלי חשוב בחזרתו של סולה לרומא ב-83 לפנה"ס.

גנאיוס פומפיוס סטראבו נולד ב-135 לפנה"ס ומת ב-87 לפנה"ס. הוא היה מנהיג רומי חשוב.

הוא הגיע מפיקניום. משפחתו לא הייתה ממש עשירה, אבל הוא נכנס לסנאט ראשון במשפחה. קוראים לזה נובוס הומו (אדם ראשון במשפחה בסנאט).

הישג גדול שלו היה במלחמה נגד הערים והעמים שבאיטליה, שהתחילה ב-91 לפנה"ס. ב-90 הוא שימש כלגאטוס (קצין בכיר) וחילק את הצבא מחדש.

הוא הטיל מצור על העיר אסקולום וכבש אותה. מאוחר יותר ב-89 נבחר קונסול (אחד משני מנהיגי רומא).

סטראבו העניק אזרחות רומית לחלק מהערים. זה נתן לאנשים זכויות במדינה.

במלחמות הפנימיות ברומא עמד סטראבו במרכז המאבק. לפעמים תמך פה ולפעמים שם. כשהמגפות והרעב הגיעו, הוא מת בשנת 87.

לאחר מותו, בנו פומפיוס הצעיר קיבל את הצבא של אביו. פומפיוס הזה סייע לסולה לחזור ולשלוט ברומא ב-83.