גראסים לוקה (ברומנית: Gherasim Luca; 23 ביולי 1913, 9 בפברואר 1994) היה משורר יהודי‑רומני ותאורטיקן של הסוריאליזם. הוא פעל ברומניה ובצרפת, וכתב בעיקר בצרפתית.
נולד בבוקרשט בשנת 1913 בשם זלמן לוקר. אביו היה חייט יהודי, שנפטר בשנה הבאה. כבר בילדותו דיבר ארבע שפות: יידיש, רומנית, גרמנית וצרפתית.
הצטרף מוקדם לתנועה הסוריאליסטית, תנועה אמנותית שחוקרת חלומות, דמיון ותת-המודע. בין 1930 ל-1933 היה חבר בקבוצת "אלג'ה". בגל הסוריאליסטי השני פעל בקבוצה שכללה את ג'לו נאום, ויקטור בראונר וז'ק הרולד.
משנת 1938 נסע לעתים קרובות לצרפת. עליית האנטישמיות ופרוץ מלחמת העולם השנייה גרמו לו להישאר מחוץ לרומניה. בין 1945 ל-1947 יצר יחד עם אמנים כמו ג'לו נאום, פאול פאון, וירג'יל תאודורסקו ודולפי טרוסט גרעין סוריאליסטי.
פרסם בצרפתית, כולל שירה. הוא המציא את הקובומניה, שיטה אמנותית ניסיונית בשם זה, וכתב יחד עם דולפי טרוסט את המניפסט "דיאלקטיקה של הדיאלקטיקה".
ב-1952 עבר לפריז דרך ישראל, כי הרגיש נרדף ברומניה. בשנת 1994, כאשר פונה מדירתו בעילה של ניקיון, נמצא כטובע בנהר הסן; גם ידידו פאול צלאן מת בטביעה.
גראסים לוקה (1913, 1994) היה משורר יהודי מרומניה. הוא כתב בצרפתית ועבד גם בצרפת.
נולד בבוקרשט וקרוי זלמן לוקר. אביו היה חייט. האב מת שנה אחרי הלידה. כבר כילד דיבר ארבע שפות: יידיש, רומנית, גרמנית וצרפתית.
הצטרף לתנועה שנקראת סוריאליזם. הסוריאליזם היא דרך אמנותית שעוסקת בדמיון ובחלומות.
בשנות ה-30 היה חבר בקבוצה בשם "אלג'ה". משנת 1938 נסע לצרפת. בזמן המלחמה לא חזר לרומניה.
אחרי המלחמה עבד עם אמנים אחרים ופרסם שירים בצרפתית. הוא המציא רעיון שנקרא קובומניה. קובומניה היא שיטה ניסיונית באמנות.
בשנת 1952 עבר לפריז דרך ישראל. ב-1994 מת בנהר הסן, אחרי שפינו את דירתו בעילה של ניקיון.
תגובות גולשים