גרוזני

גרוזני (ברוסית: Грозный, בצ'צ'נית: סולז'‑גIאלה) היא בירת רפובליקת צ'צ'ניה בתוך רוסיה. היא אחת הערים הגדולות בצפון הקווקז. העיר שוכנת בהרי הקווקז על נהר סונז'ה, יובל, נהר קטן שנשפך לנהר גדול. דרך גרוזני עוברת מסילת רכבת מרוסטוב על הדון לאזרבייג'ן וצינור נפט מבאקו למרכז רוסיה.

אוכלוסיית העיר הייתה 297,137 ב-2018, פחות ממחצית מהמספר ב-1991.

השם גרוזני ניתן על ידי הגנרל הרוסי אלכסיי ירמולוב, שבנה כאן מבצר. אחרי מותו של הנשיא הצ'צ'ני הראשון ג'וחר דודייב ב-1996 ניסו לשנות את השם ל"ג'וחר", והפרלמנט הצ'צ'ני הציע פעם אחרת את השם "אחמד גהלה". השינויים הללו לא הוכרו רשמית על ידי רוסיה.

המקום החל כמבצר קוזקי ב-1818. בפיתוח העיר סייעו בניית מסילת ברזל ב-1893 וצינור נפט מבאקו. בשלהי המאה ה-19 מספר התושבים גדל משמעותית.

לאחר מהפכת 1917 העיר נכבשה ונתפסה מספר פעמים בסכסוכים של מלחמת האזרחים. בתקופה הסובייטית אזור צ'צ'ניה שולב במסגרת יחידות מנהליות שונות, ושמו שונה כמה פעמים.

במהלך המלחמה הועלו טענות על שיתוף פעולה של חלק מהצ'צ'נים עם הנאצים. בעקבות כך, בין ה-23 בפברואר ל-7 במרץ 1944, גורשו הצ'צ'נים והאינגושים לקזחסטן. במקומם הובאו מהגרים מאזורים אחרים ברוסיה. לאחר מאמצי תמריצים למתיישבים, אוכלוסיית העיר הוכפלה בתוך עשור.

ב-9 בינואר 1957 הותר לצ'צ'נים לחזור והמחוז קיבל שוב את שמו האוטונומי. בקיץ 1958 פרצו מהומות אנטי‑צ'צ'ניות בעיר בגלל מחלוקות על רכוש ומגורים.

ב-1990 חזר ג'וחר דודייב לצ'צ'ניה והוביל תהליך של הכרזת עצמאות בפועל. המתיחות עם מוסקבה גברה והובילה לקרעים פוליטיים ואלימים בשנים שאחר מכן.

הרוסים נכנסו לצ'צ'ניה בדצמבר 1994. בינתיים העיר נכבשה על ידם, אך תקיפת פתע של מורדים ב-6 באוגוסט 1996 כבשה את גרוזני שוב. אחרי ההתקפה הושג הסכם הפסקת אש, וצ'צ'ניה זכתה לסטטוס עצמאי דה‑פקטו.

במהלך סוף 1999 החלה מבצע צבאי רוסי חדש, אחרי פיצוצים והתקפות שעניינם נותר שנוי במחלוקת. באוקטובר 1999 הופצץ שוק מרכזי ונהרגו עשרות אזרחים. הכיבוש הסופי של גרוזני הושלם בפברואר 2000. הוסכם שיורשו לצאת צבאות המורדים, אך שיירות נפגעו ממוקשים בדרך.

אחרי המלחמה רוסיה מינתה מנהיג נאמן בעיר, אחמד קדירוב. קדירוב נרצח בפיצוץ ב-9 במאי 2004. בנו רמזן קדירוב התכנס להנהגה לאחר מכן.
השיקום היה איטי ורוב העיר נשארה הרוסה שנים רבות. דיווחי ארגוני זכויות אדם הצביעו על קושי הומניטרי ועל קצב שיקום נמוך, למשל ב-2006 שוקמו רק כ-900 מתוך 60,000 דירות.
מאוחר יותר התחילו שיקום נרחב ובנייה מודרנית. נחנך מסגד גדול בשדרות ולדימיר פוטין, נבנו גורדי שחקים ומרכזי קניות. ב-2020 נפתח היכל התרבות דאגון אומאייב. מאז 2016 בשלבי בניה "מגדל אחמט" הצפוי להיות גבוה כ-435 מטר.

גרוזני מחולקת לארבעה רבעים מרכזיים: רובע המפעל, רובע לנין, רובע אוקטובר ורובע סטרופרומיסלובסקי.

האחריות העירונית מחולקת בין מועצת נבחרי העיר, ראש העיר, עיריית גרוזני ולשכת הבקרה והחשבון, גוף ביקורת ממלכתי.

בעיר יש אצטדיון וכמה מתחמי ספורט גדולים, כולל "אחמט ארנה" וקוליסאום וכן היכל כדורעף.

אתרים בולטים: הספרייה הלאומית, המוזיאון הלאומי, היכל התרבות דאגון אומאייב וקניון Grozny Mall בשדרות ולדימיר פוטין.

גרוזני היא בירת צ'צ'ניה ברוסיה. העיר יושבת בין הרי הקווקז על נהר סונז'ה. דרך העיר עוברת מסילת רכבת וצינור נפט.

העיר נקראה על שם הגנרל אלכסיי ירמולוב. הוא בנה כאן מבצר, וממנו צמחה העיר.

המקום החל כמבצר ב-1818. מאוחר יותר נבנו מסילה וצינור נפט, וזה עזר לעיר לגדול.

במשך ההיסטוריה היו עימותים גדולים. בשנת 1944 רבים גולשו מקומם ונאלצו לחיות רחוק. ב-1957 אפשרו להם לחזור.
בשנות ה-90 התחוללו מלחמות שהרסו הרבה מהעיר.

העיר שוקמה בהדרגה. בנו מסגד גדול, מרכזי קניות ובנייני מגורים.
בשנת 2020 נפתח היכל תרבות גדול.
מגדל בשם "מגדל אחמט" בבנייה, והוא יהיה גבוה מאוד.

גרוזני מחולקת לארבעה רבעים. בעיר יש מועצה, ראש עיר ועירייה.

אפשר לראות בספרייה הלאומית, במוזיאון ובקניון Grozny Mall.