כוחות היבשה הרוסיים

צבא היבשה הרוסי, שנקרא גם כוחות היבשה של הפדרציה הרוסית, הוא הזרוע היבשתית של הכוחות המזוינים. הזרוע היבשתית פירושה החלק שאחראי על לחימה ופעולות על הקרקע. מפקד הזרוע החל מ‑2025 הוא גנרל אנדריי מורדביצ'ב. הצבא נוסד על בסיס כוחות היבשה הסובייטיים ומונה כיום כ־280,000 חיילים וקצינים.

בשנים אחרי פירוק ברית המועצות הוקם צבא רוסיה הרשמי ב‑1992 בחתימת הנשיא בוריס ילצין. במקביל פונה ציוד וכוחות ממזרח אירופה, מה שהקשה על הקליטה והתחזוקה של הציוד. כבר בשנות ה‑90 דובר על רפורמות שנועדו לשפר את הצבא.
מלחמות צ'צ'ניה חשפו בעיות מוכנות. המלחמה השנייה החלה ב‑1999 וכוחות היבשה הצליחו לשלוט ברוב השטח. הלחימה עם המורדים נמשכה זמן רב ועד 2009 הוכרז על סיום הפעילות הגדולה.

בשנת 2006 כללו כוחות היבשה כ‑395,000 חיילים וקצינים. מתוך זאת כ‑190,000 היו חיילי חובה, כלומר מגויסים לתקופה קצובה. מאז אמצע שנות ה‑90 גדל חלקם של חיילי חוזה, שזה חיילים שמשרתים לפי חוזה ותמורה.

בשנות ה‑90 וה־2000 נעשו שינויים במבנה ובפיקוד. ב‑1997 הוכפף החיל ישירות לרמטכ"ל, וב‑2001 חזרו להעמיד מפקד לחיל והושם דגש על תקציב ומכשור. נכנסו נגמ"שים ורכבים חדשים, ביניהם דגמי טיגר.
טנקי המערכה העיקריים הם ה‑T‑90 וה‑T‑72. החיל גם קולט מאז 2015 את טנק ה‑T‑14 ארמטה.
רפורמות של אנאטולי סרדיוקוב ונשיא דמיטרי מדבדב חילקו את צבא היבשה לכמה פיקודים, בעוד יוזמות של סרגיי שויגו הדגישו תרגולים תכופים. קיימות תוכניות להפחית כוח אדם ולהקים אוניברסיטה צבאית מאוחדת.

עד דצמבר 2010 נוהל החיל בשישה פיקודים. בדצמבר 2010 בוצעה רפורמה והתארגנות המחוזות הצבאיים שונו.


סדר הכוחות בכל פיקוד כולל גם יחידות של הצי וחיל האוויר הממוקמות בשטח. בסך הכל הסדר עומד על כ‑300,000 חיילים וקצינים.

לרוסיה יש את חיל השריון הגדול ביותר בעולם. נכון ל‑2017 היו כ‑3,030 טנקים פעילים, ועוד כ‑10,200 באחסון. טנק ה‑T‑90 הוא טנק המערכה המרכזי, עם כ‑500 טנקים בשירות וכ‑400 מדגם T‑90A. יש גם מאות T‑80 ו‑T‑72, וטנק ה‑T‑14 ארמטה החל להיכנס לשירות מאז 2015.
בנוסף יש אלפי נגמ"שי לחימה וכ‑10,000 נגמ"שי העברה. בחיל התותחנים יש כ‑7,000 תותחים בקוטר 120, 203 מ"מ ו‑3,500 מערכות אש רקטיביות. משנת 2006 נכנס לשירות טיל מהסוג SS‑26 Stone.
לצד שריון וארטילריה קיימות מערכות נגד‑טנקים, כולל 9M133 קורנט. הנשק האישי הנפוץ הוא רובה הקלשניקוב (AK), ומקלעים מסוג PK ו‑NSV. אקדח מאקארוב PM שרת שנים רבות, והחל מ‑2003 נכנס לשימוש MP‑443 Grach.

הגלריה כוללת כלי לחימה בולטים כמו טנקי T‑90 ו‑T‑14 ארמטה, נגמ"שי BMP‑3 ו‑BTR‑80, רכב הטיגר, תותח 2S19 Msta‑S, טיל איסקנדר, משגרי רקטות Smerch ו‑Tornado‑G, מערכת TOS‑1A, טילי קורנט, רובוט קרבי Uran‑9 וכלי טיס בלתי מאוישים כמו Orlan‑10 ו‑ZALA.

צבא היבשה הוא החיל של רוסיה שפועל על הקרקע. זהו חלק מהכוחות המזוינים. המפקד מאז 2025 הוא אנדריי מורדביצ'ב. הצבא התפתח מהממלכה והכוחות הסובייטיים והוא קיים מאז ימי הביניים.

לאחר פירוק ברית המועצות הוקם צבא רוסיה ב‑1992. נאלצו להחזיר חיילים וציוד ממקומות רחוקים. באותה תקופה היו קשיים רבים.
היו עימותים בצ'צ'ניה. העימותים הללו הראו שהצבא צריך שיפורים. בעימות הגדול השני, שנפתח ב‑1999, חזרו הכוחות לשלוט באזורים רבים. הפעילות הסתיימה ברוב היקפה ב‑2009.

בשנת 2006 היו בכוחות היבשה כ‑395,000 אנשים. כ‑190,000 מהם שירתו כגויסים לתקופה קצרה. מאז גוברת חשיבותם של חיילים שמשרתים לפי חוזה.

בשנות ה‑2000 הושם דגש על אימונים וציוד חדש. נכנסו נגמ"שים ורכבים מודרניים. הטנק המרכזי הוא T‑90. טנק חדש בשם T‑14 ארמטה התחיל להיכנס לשירות מאז 2015.

הצבא מחולק לפיקודים אזוריים.


לרוסיה יש אלפי טנקים. טנק הוא רכב משוריין עם תותח חזק. יש גם נגמ"שי לחימה, תותחים ומשגרי רקטות. נשק אישי נפוץ הוא רובה הקלשניקוב (AK).