גרפולוגיה

גרפולוגיה היא תורה הטוענת שיש קשר בין כתב היד לאישיותו של אדם. זהו תחום שמדענים לרוב מגדירים כ"פסאודו-מדע", כלומר שיטה שטענותיה לא מגובות בעדויות מדעיות מהימנות.

ניתוח מסמכים וחתימות הוא ענף שונה. שם בוחנים זיופים ושימוש לרעה במסמכים באמצעות שיטות מדעיות, והעוסקים בכך יכולים להופיע כעדים בבית משפט.

הגרפולוגים טוענים שהם יכולים להסיק תכונות אישיות מתוך צורת הכתוב. עם זאת, מחקרים מבוקרים חוזרים ונשנים מראים שאין מתאם אמין בין תוצאות ניתוח כזה למציאות. ניסויים מבוקרים שבהם אנשים העתקו טקסט, כך שהתוכן לא יכול להשפיע, הראו שיכולת החיזוי של גרפולוגים לא טובה יותר מאקראיות או משיפוט של אנשים רגילים.

הגרפולוגיה נשענת על כמה הנחות מרכזיות:
1. תכונות אישיות מתבטאות בכתב היד.
2. אדם לא יכול לשנות בקלות את כתב ידו בלי להשאיר סימנים.
3. תנועות הכתיבה קשורות למערכת העצבים ולמצב הנפשי.
4. אות ספציפית מקבלת משמעות רק לפי ההקשר ועוצמת הלחץ בעת הכתיבה.
מתנגדי הגרפולוגיה אומרים שההנחות הללו לא מוכחות, ושחלקן אינם ניתנים להפרכה בצורה מדעית.

שורשי התחום מגיעים למאות הקודמות, אך המונח "גרפולוגיה" טבעו בצרפת במאה ה-19. מאז התפתחו גישות שונות: גישות אנליטיות שבוחנות סימנים בודדים וגישות הוליסטיות שמנסות להבין את הרושם הכללי של הכתב.

חוקרים שונים ניסו לקשר גרפולוגיה לפסיכולוגיה ולקבע לה מתודות. חלק מהניסיונות חיפשו מאפיינים אובייקטיביים בכתב, אך אף שיטה לא הוכחה כמדויקת באופן עקבי.

מחקרים ראשוניים מהמאות הקודמות דיווחו על קשרים מסוימים, אך הם סבלו מבעיות מתודולוגיות, מדגמי נבדקים קטנים ומהשפעת התוכן שחובר בכתב. מחקרים שבחנו כתב מועתק (שבו התוכן לא מוסר מידע על הכותב) מצאו שהחיזוי נופל. גם ניסיונות ממוחשבים לניתוח כתב יד לא סיפקו הוכחות חד־משמעיות.

כמה מחקרים דיווחו שהגרפולוגים הצליחו לזהות, למשל, ילדים עם הפרעות קשב. אך במחקרים אלה היו גורמי שיבוש אפשריים: הגרפולוגים קיבלו טקסטים חופשיים שבהם התוכן יכול היה לחשוף את הבעיה, ולא טקסטים מועתקים.

מחקר ישראלי מ-1983 בדק 103 כותבים ו-20 גרפולוגים מקצועיים. התוצאות הראו שגרפולוגים לא ניבאו תכונות טוב יותר מסטודנטים לא־גרפולוגיה. מחקרים אחרים הראו שגרפולוגים לא מצליחים לנבא מקצועות או יכולות עבודה, ושפסיכולוגים ופונקציות בדיקה תקניות עדיפות על גרפולוגיה.

סיכום ממצאי המחקרים הביא ארגונים מדעיים ומקצועיים להגדיר את הגרפולוגיה כפיסאודו-מדע, בדומה לאסטרולוגיה.

למרות הראיות המדעיות החסרות, הגרפולוגיה עדיין משמשת במדינות שונות. ההשימוש הנפוץ ביותר הוא לאבחון תעסוקתי, כלומר, כדי לעזור במיון מועמדים למשרות. דוחות מקצועיים וארגונים פסיכולוגיים מזהירים מפני ביסוס החלטות תעסוקה על גרפולוגיה בלבד.

בדיקות גרפולוגיות מבוססות על דוגמת כתב יד של המועמד. המחקרים מראים שאמינות ושוויון התוצאות נמוכים. דו"ח של החברה הבריטית לפסיכולוגיה מ-1993 קבע שהראיות לתועלתן של בדיקות כאלה דלות, בדומה לאסטרולוגיה.
מחקרים נוספים הצביעו על כך שהאבחון הגרפולוגי עלול לפגוע בזכויות הפרט.

מחקרים שבחנו מדוע אנשים ממשיכים להאמין בגרפולוגיה מצביעים על אפקט פורר, הנטייה לקבל תיאורים כלליים כמתאימים לנו אישית. ניסויים הראו שאנשים נוטים להסכים עם פרופילים גרפולוגיים גם כשהם לא תואמים את הכתוב בכתב היד.
יש גם צורך פסיכולוגי בהסברים פשוטים למצבים מורכבים, ולכן אנשים פונים לפתרונות שאינם מדעיים.

בישראל הגרפולוגיה נפוצה יותר מאשר ברוב המדינות. גם כאן נערכו מחקרים חזקים שמצאו חוסר תקפות, אך יש חוקרים התומכים בה. בתי משפט והמערכת המשפטית התייחסו לשימוש בה בביקורת, ולעיתים הובעה הסתייגות מפניות לגרפולוגים.

דוגמה תקשורתית: בתוכנית נבדקו כתבי יד של שלושה אנשים שונים, אך הגרפולוגים לא זיהו נכונה כישורים מקצועיים או נטיות אלימות שלהם. הדוגמה ממחישה את הקושי של שיטה זו לתת הערכות מהימנות.

גרפולוגיה אומרת שכתב היד מגלה מי אתה. "פסאודו-מדע" (שיטה שלא מתאימה למדע) זה התיאור שלה.

יש תחום אחר שנקרא ניתוח מסמכים. שם בודקים זיופים וחתימות. זה עובד עם כללים מדעיים.

הגרפולוגים אומרים שהם קוראים אישיות מהכתב. מדענים בדקו זאת רבות. רוב המחקרים מצאו שזה לא אמין.

הגרפולוגים מניחים ש:
1. כתב היד מראה תכונות של האדם.
2. קשה לאדם לשנות את כתב ידו בלי שמבחינים.
3. הכתיבה קשורה למוח ולרגשות.
4. משמעות אות תלויה בהקשר ובלחץ.
מדענים אומרים שההנחות האלו לא הוכחו.

הרעיון התחיל לפני מאות שנים. במאה ה-19 קראו לזה "גרפולוגיה" בצרפת. מאז היו שיטות שונות: חלק בוחנים אותיות בודדות, וחלק מסתכלים על כל הכתב ביחד.

כמה מחקרים ישמו גרפולוגיה. אבל הם היו קטנים או בעייתיים. מחקרים שקיפחו את תוכן הכתיבה (נתנו להעתיק טקסט) הראו שאין שום ניבוי אמין.

מקרים מעטים הראו הצלחה בזיהוי בעיות, כמו הפרעות קשב. אבל בדרך כלל החוקר יכול היה ללמוד מזה מטקסט חופשי, לא מהצורה של הכתב.

מחקר חשוב מישראל הראה שגרפולוגים לא טובים יותר מאנשים רגילים בניבוי תכונות.
מחקרים אחרים מצאו שהתוצאות דומות לניחוש.

למרות זאת, משתמשים בגרפולוגיה בגיוס עובדים ובייעוץ. ארגונים מקצועיים אומרים שהיא לא מהימנה ומסוכנת כשבונים החלטות חשובות עליה.

בדיקות כתיבה לעיתים משמשות למיון עובדים. המחקרים מראים שהשיטה לא אמינה. דו"ח מקצועי אמר שהיא דומה באמינות לאסטרולוגיה.

אנשים מאמינים בגרפולוגיה בגלל אפקט פורר. זה אומר שאנשים רואים תיאורים כלליים ומתאימים אותם לעצמם.

בישראל הגרפולוגיה נפוצה יחסית. גם כאן נערכו מחקרים שמצאו שהיא לא מדעית. יש גם מי שתומך בה. בתי משפט והתקשורת דנו בזה וביקרו את השימוש.

דוגמה בפשטות: בתוכנית טלוויזיה בחנו שלושה כתבי יד. הגרפולוגים לא זיהו נכון את המקצועות או האופי של הכותבים.